עמירם / עדו סתר

 עמירם / עדו סתר

עמירם בנוי כקולאז' שירי דרמטי. נקודת המוצא שלו היא מעשה הטרור שביצע עמירם בן אוליאל, שביולי 2015 יידה בקבוקי תבערה על ביתה של משפחת דוואבשה בכפר הפלסטיני דומא, רצח את ההורים סעד וריהאם והתינוק עלִי, ופצע אנושות את אחמד בן הארבע. המחזה משלב בין הפרטים הדוקומנטריים של מעשה הטרור לבין רגעים בדיוניים שבוחנים את השלכותיו, כגון איש ציבור שמתראיין לאחר "חתונת השנאה" או צלמת דיוקנאות שמצלמת את עמירם לכבוד התמנותו לתפקיד פוליטי בכיר. לאורך ההצגה נשמעים קולו הפנימי של עמירם וקולותיהם של איש הציבור, איש הציוד, צלמת הדיוקנאות ועלִי התינוק, המביטים במתרחש מנקודות שונות בציר הזמן ויוצרים הקשרים חדשים לפענוח הזוועה המתהווה לנגד עינינו.

"נראה שהטקסט הפיוטי הוא יותר בגדר ניסיון לחקור את מקורות הרוע, ולא להצדיק אותו או להסיר ממנו אחריות. 'לא רציתי, אבל הסתקרנתי', אומר עמירם המדומה לתינוק עלִי, ונדמה שזה אולי גם מה שהוביל את יוצרי ההצגה – סקרנות, רצון/לא רצון להתקרב לרשע [...] 'זה חלום רע?' שואל התינוק עלִי את עמירם באותה סצֵנה, ועמירם משיב: 'זה רע, אבל זה לא חלום'". מוריה להמן, "מרתה יודעת".