אינטימדאנס תגובה ג'

אינטימדאנס תגובה ג'

ניר וידן

תמונות בתערוכה

"אין ספק שתקופתנו מעדיפה את הדימוי על פני הדבר, את ההעתק על פני המקור, את הייצוג על פני הממשות, את המראית על פני הישות. מה שקדוש בעיניה אינו אלא האשליה, ואילו הטמא הוא האמת" גי דבור, מתוך "חברת הראווה"

דימוי דימום דימוי.
האלימות השימושית של עידן הפוסט-אמת,
דיכוי מופשט מבעד למסך מגע.
בין שדות הקטל הבוערים לבין גלריה לאמנות עכשווית מגויסת,
מושתקת הפעולה האנושית על ידי המבט המצמצם של המדיה.
מיהו האדם שמאחורי המצלמה? מיהו האדם המדומה מלפניה?
ומיהו האדם שכלל אינו נראה מבעד למסך העשן?

מאת ובביצוע: ניר וידן
וידאו ארט: שלומית יעקב
עיצוב פסקול: נדב ברנע
יעוץ תלבושות: הילה שפירא

תאורה: עומר שיזף
ניהול חזרות ויעוץ אמנותי: שרון כהן, ענת דרימר וארי טפרברג

תודות: הסטודיו בגבירול, פסטפקטורי בת-ים

מתן פרמינגר ואנה בניאל

אור עבודה

מופע וירטואוזי של תנועה ואור, המציג את המתרחש מאחורי הקלעים בזמן הכנת הבמה להצגה. המופע של לפני המופע. טיפוס על סולמות, תלייה וכיווני פנסים - הפעולות היומיומיות הופכות למחול מרתק. התאורנים, הפרפורמרים הבלתי נראים של עולם הבמה, אלה שבדרך כלל מעצבים את האור ונשארים בחושך, מקבלים את הזרקור.

מאת: אנה בניאל ומתן פרמינגר
שותפה ליצירה: טל קון
משתתפים-יוצרים: מתן פרמינגר, אלון ירון, יאיר סגל, גילי פריקמן
מוסיקה: רן בגנו

תאורה: עומר שיזף ומתן פרמינגר

תודות: נועה בוקר

ליטל בן חורין נצר

תראי תראי!

אם עץ נופל ביער ואף אחד לא ראה, האם הוא באמת נפל?
ואם ראה אבל לא תיעד?
ואם תיעד אבל לא שיתף?
אנחנו מכורים להקפאה של כל רגע נתון, להנצחה שלו, ולעיתים אפילו לעיוות של המציאות ולהוצאתה מהקשר. כך, ההנצחה הופכת לעיקר, וחווית הרגע - לשולית.

מאת: ליטל בן חורין

בהשתתפות: מיכל רוטמן וליטל בן חורין נצר

עריכת מוסיקה: יובל שנהר

תפאורה: זהר שואף

תאורה: יואב בראל

צילום: נעמה נח

תודות: מעיין רייטר, מעיין חורש, ניר לנדאו, יובל בן חורין, גדי הורוביץ, סטודיו Forma

לוגו: סטודיו פורמה

מורנו פרנה

LDRC, or better Lana Del Rey changed (since the fire nation attacked), is a performance about the Internet.
I want to navigate that immense amount of material that is the Internet, through the most shared viral videos, GIFs, images on social platforms like Facebook, or on YouTube.
I want to enter the rabbit hole of this amazing wonderland, that is both part of our day-to-day world and also an imaginative, fantastic, magical and crazy world. It has its own rules and its own weird logic.
I want to embody this world. To be in it. To be it.

מאת ובביצוע: מורנו פרנה

טקסט: מורנו פרנה ואריק לוץ

ניהול הפקה: מריקה ון ביורן

תאורה: עומר שיזף

בגלריה, לאורך כל הפסטיבל:

הגר מיטלפונקט

כיכר העיר

בסדרת גיחות מקדימות, תצא הגר מיטלפונקט לרחבי הארץ לאסוף מרכיבים בסיסיים להכנת לחם: מים, חיטה, מלח וסוכר, ממקורות שונים כגון מים ממעין אברהם בחברון, מי בריכה מבית-ראש-הממשלה, חיטה משדות תרקומיא, שעורה מיצהר, מים מהכינרת, קמח מפריזר של ניצול שואה, מלח ממפעלי ים המלח...וכו'.
אחר תכניס אותם יחד לתוך בצק ותניח להם לדבר זה עם זה.
בבצק לא פועלים חוקים אנושיים, גם לא מוסר או היגיון לאומי/צבאי/חברתי מוכר.
לא יהיו בו מנצחים או מפסידים, רק מציאות פשוטה משוחררת ותוססת.
צפויים שיתופי פעולה מפתיעים, אמיתות שהופכות לעיסה, חברויות שהורסות הכל, ריבוי מגדרים כימיים והמון תגובות בג'יבריש בריא מן הטבע.

גיים ג'אם

Game-Jam

10 אמניות ואמנים דיגיטליים מרחבי העולם במרתון לאורך כל ימי הפסטיבל, יוצרים ביחד על הבמה בזמן אמת, משחק מחשב שמתהווה ומתרחב לעיני הקהל. סגנון העבודה הוא במסורת הג'אם: יצירה מתוך אילתור משותף שבו כל משתתף מזין ומשפיע על עבודתם של האחרים, והמשחק מתפתח באופן אורגני מתוך רב-שיח בין הצוות כולו. תהליך העבודה חשוף על הבמה, ובכל 20 דקות יוצאת גרסה חדשה ומורחבת. הקהל מוזמן לצפות, לשחק ולהשפיע. שיתוף פעולה עם פסטיבל 'פרינט סקרין' לתרבות דיגיטלית.

יוזם-אוצר: שליו מורן

משתתפים: בן מאיירס, שוקיה קימאני, אסטריד מיה רפסטרופ, בריאן שרנק, סתיו גולדשטיין, נינה לימרב, תומר בלושינסקי, דרור ברן, שלו מורן

ליאת סגל

הדגים של מחר

"הדגים של מחר" היא מכונה המדפיסה דימויים מתוך "העיתון של היום" על גבי משטח מיוחד הרגיש לאור אולטרא-סגול. הדימויים המוטבעים מתפוגגים ונעלמים סמוך לזמן הדפסתם, ללא עדות. פעולת המכונה האיטית, מקשה על המתבונן לזכור את הדימוי לפרטיו ולהכיל את התמונה השלמה. הדימוי אינו נצחי עוד, אלא בר-חלוף, בדיוק כמו המציאות אותה מתיימר לייצג. במקביל, מציעה המכונה רגע של כמיהה נוסטלגית ואף רומנטית לאמון התמים במדיה, כמתווכת נאמנה של המציאות.

רועי אפרת

אלוהים

אלוהים: כאן, ממרום רוממותי, אני נוכח
בכפיות-טובתם של כל היצירים.
הם אימצו את שבעת החטאים:

גאווה, חַמה, חמדנות וזימה,

נחשבות כעת וגורפות שבחים.

כאן למעלה נותרו רק מלאכים.

כל-אדם מבקש יצריו לממש;

מכור לאשליה, כלל לא חושש,

וככל שאני מתעלם וסולח,

מחציף כל-אדם וגבולות מותח.

מיצב וידאו. קריאה עכשווית במונולוג הפתיחה של אלוהים מתוך מחזה המוסר הימי-ביניימי "כלאדם". מונטאז' של ציורי אסונות וכנסיות בצבעי מים באנימציה ותנועה, על קרשי-מדורה.

קריינות: קטרין וובסטר

מוסיקה: אדם קלדרון

הבמה

אינטימדאנס תגובה ג'

הדפס

לוח מופעיםדלג על לוח מופעים

רכיבי נגישות

בחר גודל פונט

בחר קונטרסט

אתה נמצא כאן

אינטימדאנס תגובה ג'

תיאטרון תמונע