אינטימדאנס תגובה א'

בגלריה, לאורך כל הפסטיבל:

הגר מיטלפונקט

כיכר העיר

בסדרת גיחות מקדימות, תצא הגר מיטלפונקט לרחבי הארץ לאסוף מרכיבים בסיסיים להכנת לחם: מים, חיטה, מלח וסוכר, ממקורות שונים כגון מים ממעין אברהם בחברון, מי בריכה מבית-ראש-הממשלה, חיטה משדות תרקומיא, שעורה מיצהר, מים מהכינרת, קמח מפריזר של ניצול שואה, מלח ממפעלי ים המלח...וכו'.
אחר תכניס אותם יחד לתוך בצק ותניח להם לדבר זה עם זה.
בבצק לא פועלים חוקים אנושיים, גם לא מוסר או היגיון לאומי/צבאי/חברתי מוכר.
לא יהיו בו מנצחים או מפסידים, רק מציאות פשוטה משוחררת ותוססת.
צפויים שיתופי פעולה מפתיעים, אמיתות שהופכות לעיסה, חברויות שהורסות הכל, ריבוי מגדרים כימיים והמון תגובות בג'יבריש בריא מן הטבע.

גיים ג'אם

 Game-Jam

10 אמניות ואמנים דיגיטליים מרחבי העולם במרתון לאורך כל ימי הפסטיבל, יוצרים ביחד על הבמה בזמן אמת, משחק מחשב שמתהווה ומתרחב לעיני הקהל. סגנון העבודה הוא במסורת הג'אם: יצירה מתוך אילתור משותף שבו כל משתתף מזין ומשפיע על עבודתם של האחרים, והמשחק מתפתח באופן אורגני מתוך רב-שיח בין הצוות כולו. תהליך העבודה חשוף על הבמה, ובכל 20 דקות יוצאת גרסה חדשה ומורחבת. הקהל מוזמן לצפות, לשחק ולהשפיע. שיתוף פעולה עם פסטיבל 'פרינט סקרין' לתרבות דיגיטלית.

יוזם-אוצר: שליו מורן

משתתפים: בן מאיירס, שוקיה קימאני, אסטריד מיה רפסטרופ, בריאן שרנק, סתיו גולדשטיין, נינה לימרב, תומר בלושינסקי, דרור ברן, שלו מורן

ליאת סגל

הדגים של מחר

"הדגים של מחר" היא מכונה המדפיסה דימויים מתוך "העיתון של היום" על גבי משטח מיוחד הרגיש לאור אולטרא-סגול. הדימויים המוטבעים מתפוגגים ונעלמים סמוך לזמן הדפסתם, ללא עדות. פעולת המכונה האיטית, מקשה על המתבונן לזכור את הדימוי לפרטיו ולהכיל את התמונה השלמה. הדימוי אינו נצחי עוד, אלא בר-חלוף, בדיוק כמו המציאות אותה מתיימר לייצג. במקביל, מציעה המכונה רגע של כמיהה נוסטלגית ואף רומנטית לאמון התמים במדיה, כמתווכת נאמנה של המציאות.

רועי אפרת

אלוהים

אלוהים: כאן, ממרום רוממותי, אני נוכח
            בכפיות-טובתם של כל היצירים.
            הם אימצו את שבעת החטאים:

            גאווה, חַמה, חמדנות וזימה,

            נחשבות כעת וגורפות שבחים.

            כאן למעלה נותרו רק מלאכים.

            כל-אדם מבקש יצריו לממש;

            מכור לאשליה, כלל לא חושש,

            וככל שאני מתעלם וסולח,

            מחציף כל-אדם וגבולות מותח.

מיצב וידאו. קריאה עכשווית במונולוג הפתיחה של אלוהים מתוך מחזה המוסר הימי-ביניימי "כלאדם". מונטאז' של ציורי אסונות וכנסיות בצבעי מים באנימציה ותנועה, על קרשי-מדורה.

קריינות: קטרין וובסטר

מוסיקה: אדם קלדרון

הבמה