פסטיבל אינטימדנס

26-29/06 רביעי-שבת
מנהלים אמנותיים: רננה רז ועופר עמרם

Intimaicon#

במסגרת פסטיבל אינטימדנס, שייתקיים ב- 26-29 ליוני 2019 בתיאטרון תמונע בתל אביב בנושא "אייקון", אנו מתעתדים להציג תערוכת אינסטגרם שיתופית בחלל הגלריה של התיאטרון, שתציג לאורך כל ימי הפסטיבל.
אינטימדאנס מבקש לבחון את מושג ה"אייקון" על היבטיו השונים: אייקון כסמל חזותי תמציתי; אייקון של דמות, אישיות, אובייקט, תרבות.

 

להזמנת כרטיסים:

תכנית א'

תכנית ב'

תכנית ג'

דידי והאנס

קוק שוק - מסיבה

 

איך זה עובד?

אנו מזמינים אתכן ואתכם להעלות תמונות, פרי מצלמתכם, של מה שבעינכם\ן הוא "איקוני", בפרשנות הכי רחבה וחופשית של המושג, ולתייג את התמונ\ות תחת Intimaicon#.

מרגע זה התמונה שהעליתם\ן מצטרפת לאוסף התמונות והדימויים שיוצגו בפסטיבל.

נשמח ונודה אם תעזרו לנו להפיץ את המסר, וכמובן הנכם\ן מוזמנים בחום להגיע לפסטיבל ולראות את שאר העבודות, ההופעות, האירועים, והמיצגים שחוקרים, מאתגרים, מערערים, חושפים את המנגנונים וחוגגים את ה"אייקון" על שלל צורותיו ופניו.

את התמונות יש להעלות עד לתאריך ה-20.6

ניהול אמנותי: עופר עמרם ורננה רז

 

בדיוק לפני עשור, בשנת 2009, הלכו לעולמם פינה באוש ומייקל ג'קסון.

 

פינה באוש, כוריאוגרפית ששינתה את פני המחול במאה העשרים, הביאה תפיסה חדשה של גוף ותנועה: "לא מעניין אותי איך אנשים נעים, אלא מה מניע אותם."; וכאשר עוצמים את העיניים ומדמיינים את הגוף הנע ביצירתה של באוש, עולה תמונה בהירה, מדויקת, ייחודית, חד פעמית; תנועה אייקונית.

 

מייקל ג'קסון, זמר פזמונאי ורקדן, נכנס באמצעות המוזיקה שלו, הקליפים המרהיבים וסגנון הריקוד המשוכלל שהביא, להיכל התהילה של התרבות הפופולרית ואף זכה לכינוי "מלך הפופ".

בעוד פינה באוש עסקה בקילוף השכבות הרבות בכדי להגיע ל'אני' העמוק, הוסיף ג'קסון לאורך חייו עוד ועוד שכבות, עד ש'האני' שלו נעלם והוחלף בפנים אחרות, עד שהסרט התיעודי "Leaving Neverland" הסיר את כל המסיכות וניתץ את האייקון לרסיסים. הסרט העלה שאלה שחוזרת ועולה תדיר במציאות של ימינו - מה קורה כשאייקון משנה את פניו, מה בין האדם לאייקון והאם הם יכולים להתקיים בנפרד.

 

אינטימדאנס 2019, שזוהי מהדורתו ה20 במספר, מבקש לבחון את המושג 'אייקון' על היבטיו השונים:
אייקון כסמל חזותי תמציתי; אייקון של דמות, אובייקט, תרבות.
מה האפשרויות שיש לבמה ולגוף,  להרחיב, לפרק ולשנות את המקור האייקוני?
האם אייקון, בשל מעמדו, יכול להיות מופקע מהקשרו התרבותי, ולמי למעשה הוא שייך?
האם אפשר ללכוד את הרגע בו דבר מה הופך אייקוני
ומשאיר את חותמו על התרבות האנושית?

השנה בפסטיבל שניים עשר יוצרים יציעו את פרשנותם לאייקונים ולמנגנוני האיקוניזציה, ביצירות בכורה מאת דנה רוטנברג, אורי לנקינסקי, רייצ'ל ארדוס, גבע זייברט, תמי יצחקי, מעין ליבמן שרון ויערה ניראל, מיכל הרמן ורותם וולק, עדו פדר, אור מרין ואורן נחום, דנה חפוטה, מיכל גיל, צוקי רינגרט וכרמל בן-אשר.

 

בנוסף לתוכניות יוצג מיצב תאורה וסאונד מאת יואב בראל, תערוכת אינסטגרם שיתופית בנושא 'אייקון', תערוכה בהשתתפות האמנים: רונה יפמן, תמר קרוון, יוחאי מטוס, דינה גולדשטיין ועוד.
ליין המסיבות "
KOK SHOCK" יתארח בפסטיבל ויקיים מסיבת נושא סביב נושא הפסטיבל; במת סטודנטים (אותה יזמו ענת כ"ץ וארז מעין שלו, המנהלים האמנותיים הקודמים של הפסטיבל) ופרוייקט צילומים מיוחד של יאיר מיוחס המבוסס על שנים עשר הבכורות המשתתפות בפסטיבל. 

Tone deaf

רייצ'ל ארדוס מזמינה את הרקדנים והקהל לערב קריוקי של שירים אייקונים. לאותם שירים מסויימים, המציתים רגשות וזכרונות בתת המודע הקולקטיבי של כולנו, היא נותנת ביטוי בימתי גופני. מה משותף לקריוקי ולשירה בציבור? מה יש בשיר מסויים שמנסח משהו עבור כל כך הרבה אנשים, ובצורה אישית כל כך?

 

כוריאוגרפיה ובימוי: רייצ'ל ארדוס

רקדנים: תומר גיאת, גלעד ירושלמי, אופיר ינאי

 

עגלה ריקה

תמי יצחקי מפגישה ביצירתה דמויות ותורות אייקוניות שמרכיבות את עולמה התנועתי והתרבותי.

משה פלדנקריייז דר בכפיפה אחת עם רבי נחמן, ומרינה אברמוביץ' עם הנביא יחזקאל.

אינטגרציה מעוררת מחשבה על הגוף כנקודת מוצא וצומת של עולמות שונים. מבט אישי ומבולבל של ידע והשראות, עגלות מלאות ועגלות ריקות.

 

כוריאוגרפיה וביצוע: תמי יצחקי

דרמטורגיה: רונן יצחקי       

מוסיקה: רמי טרייסטמן Studio Ramix  

עיצוב במה ואביזרים: שי פרסיל

ייעוץ תוכן: יהודה מילר

הפקה: בין שמיים לארץ

תודות: קבוצת מחול ק.ט.מ.ו.ן תכנית הרזידנסי

 

60,000 גר(ה)ם

על ידי ליקוט, עריכה, חיבור וביצוע שלל רב של הרמות מעבודותיה של מרתה גרהם, מנסה דנה רוטנברג להתחקות אחרי דינמיקה בינמגדרית ארכאית, ארכיונית, ארכיטקטונית. היא בוחנת את השתקפותה של גרהם בגופה ובאישיותה שלה. מאירה דרכם את יחסיה עם סביבתה, היכולת והרצון שלה להישען ולהיתמך ויחסי הכוחות שבין המיתי והעכשווי. 

 

יוצרת: דנה רוטנברג

ביצוע: דנה רוטנברג ושמואל חלפון

ניהול חזרות וייעוץ אמנותי: מלאני ברסון, יעל ונציה

The Suit

אורי לנקינסקי מחליקה לתוך דמותה האגדית של ג'קי קנדי הגברת הראשונה ואייקון האופנה. דרך סיור ארכיוני בתיאטרון תמונע, בהשראת הסיור האיקוני שערכה עבור מצלמות הטלוויזיה, כשפתחה את דלתות הבית הלבן לעיני העולם וביססה את האייקון הנשיאותי ואת תפקיד הגברת הראשונה, היא שואלת שאלות על הדמיון בינה לבין דמותה של ג'קי, שאיפותיה, מאוויה, והחותם ששתיהן ישאירו בעולם.  

 

רעיון, כוריאוגרפיה וביצוע: אורי לנקינסקי

עיצוב: אורי טופז

יעוץ אמנותי: רייצ'ל ארדוס

מוזיקה: Steve Reich, Timmy Thomas, Greg Rolph, the New York Philharmonic, Pablo Casals, Yoko Ono, Carole King

 

פרינסס

גבע זייברט שב אל נסיכות דיסני שעיצבו את ילדותו ובמידה רבה גם את מי שהוא היום. הוא מחייה אותן על הבמה, הפעם עם מבט מפוכח, הומוריסטי שמבקש לסדוק את חומת השלמות הבטוחה. ערעור עולמו של דיסני הוא תהליך התבגרות אישי של היוצר.

 

רעיון ויצירה: גבע זייברט

משתתפים: אופיר ינאי ואיתי ביבס.

 

כס

דנה חפוטה מבקשת ליצור כוריאוגרפיה שמשקפת את יחסי הכוחות בין תרבות המזרח לתרבות המערב,  מהו ניכוס תרבותי וכיצד יחסי כוחות בין קבוצות מקבלים ביטוי בשדה האמנות? למי שייך אייקון או סמל? האם יש לתרבות מסוימת בעלות על סמליה או שתרבות היא מאגר כלל אנושי שכל בני האדם חולקים אותו?

 

כוריאוגרפיה וביצוע: דנה נעים חפוטה

רקדנית יוצרת: נונציה פיצ'אלו

מֵחווה   Evening

כרמל בן אשר וצוקי רינגרט שבים אל דמותה האייקונית של הכוריאוגרפית, האמנית ומורת הדרך חווה פיינגולד.

בערב מחווה שהעלו לכבודה הם מערערים על הדרתה הבוטה מהקאנון ושבים אל יצירותיה ואל פרקטיקות העבודה שלה. 

חזרה זו אל דמותה של חווה מולידה דבר מה אחר וכמו בוראת אותה (ואת עצמם) מחדש. 

 

מאת ובביצוע: כרמל בן אשר וצוקי רינגרט

עין חיצונית: ענת ועדיה

אמן וידאו שותף ליצירה: דניאל פייקס

מוזיקה מקורית: נגה שגב

עיצוב אביזרים ובמה: איה בן אשר

 

היצירה נהנתה מתמיכת סטודיו יסמין גודר במסגרת תכנית אמן אורח.

תודות: לעינב לוי ויניב אברהם, ליסמין גודר ועומר אלשיך, להלל קוגן , איריס ארז, רן בראון, רוני חדש ומיכל קינן. לגלעד ואלון.

 

מותחן

מיכל גיל העריצה כילדה את מייקל ג'קסון. בקליפ של "מותחן" צפתה אינספור פעמים, שיננה את הכוריאוגרפיה, וביקשה השנה לחקור את הקליפ האיקוני ששבר שיאים והרחיב את גבולות הוידאו הקליפ. אלא שאז פורסם הסרט התיעודי על הצד האפל של מייקל, והאייקון התפורר לה אל מול עיניה, כמו דמותו והפרצופים והמסכות הרבים שעטה, שנתלשו באבחה. את החלקים יש לחבר מחדש, שכן בחצות מתעוררת המפלצת

מחווה אפלה לאייקון וליצירת המופת "מותחן".

 

יוצרת ומבצעת: מיכל גיל

מוסיקה: האודיו של הקליפ המקורי של Thriller  של מייקל ג'קסון
תודות: סיגלית לנדאו, מאיה פליקסברודט, אורלי אלמי, סביון, מאיה פז, רננה רז, עופר עמרם.


שרופות

מיכל הרמן ורותם וולק מתבוננות בתופעת ההערצה. מי הן אותן גרופיות? מה גורם להן לאבד שליטה, וכיצד הן בוראות את האייקון ונותנות לו תוקף וכח? דרך מנגנונים פיזיים, מנטליים ופולחניים הן יוצרות מעגל קסמים חידתי וסיזיפי של עונג, עינוי וריק.

הן מעריצות. הן חסרות גבולות ומעצורים, קיומן תלוי בדבר, הן רוצות להתרגש, לרגש, להרגיש, להקריב, להתקרב, להיבחר.


יצירה וביצוע: מיכל הרמן ורותם וולק

 

Heavily Ever after

מעין ליבמן שרון ויערה ניראל משיבות מבט לביטוי האייקוני שרודף אותנו Happily ever after. דרך דואט בין רקדנית לוידאו, הן בוחנות - מה מתרחש ביום שאחרי 'עצם היום הזה'? מנקודת המוצא של הסולו האיקוני של פינה באוש "The man I love", הן מתבוננות על הפער בין הפנטזיה למציאות; בין הרצון הפנימי האישי לציפייה החברתית; ואילו דימויים מוזנים אל ראשינו וליבנו תדיר הגורמים לנו לאמץ את הנרטיב הזה.

יוצרות: מעין ליבמן-שרון ויערה ניראל

רקדנית יוצרת: אלמוג קדרון

כוריאוגרפיה: מעין ליבמן-שרון

עיצוב וידאו, חלל ובמה: יערה ניראל

ליווי אמנותי: רננה רז ועופר עמרם

תלבושת: רעות שייבה

סאונד: יערה ניראל

ייעוץ דרמטורגי: רות חוף

בימת סטודנטים

"מה זה אייקון?" - רן בראון

 

 

Intimaicon#
אינטימדאנס 2019
אייקון 1
אייקון 2
אייקון 3
בימת סטודנטים
פאנל
לוח מופעיםדלג על לוח מופעים
עבור לתוכן העמוד