עטלפים בלי כנפיים

מופעים קרובים:
18/01/2019שישי20:0060 ₪
19/01/2019שבת20:0060 ₪

20% הנחה לגמלאים/סטודנטים/חיילים

מותנה בהצגת תעודה בלבד

לא בימי ראשון

 

משך המופע: 80 דקות

 

ניתן לחנות גם בחניון אחוזת החוף ברח' רבניצקי 6, הסמוך לתיאטרון

 

 

 

 

 

 

תראו, ילדים. אחד הדברים המעניינים והמדכאים ביותר בחיים, הוא הזמן. נוהגים לומר עליו שהוא מזדחל לו לאטו. אך הזמן שלי, בכל אופן, מעולם לא הזדחל, לא. ובטח לא לאטו. ומדוע אני מספר לכם את זה? לא יודע. הרגיש לי נכון. אנא עארף? אה. זמן. השנים התעופפו, ילדים חמודים. כמו עלה. כמו השקוף המרשרש של קופסת סיגריות. כמו… השנים התעופפו כמו ימים. כי ככה זה כשאתה מזדקן. כשאתה ילד, כל יום עובר כמו שנה. וכשאתה זקן, כל שנה כמו יום (מתוך המחזה)

 

ביקורות:

ננו שבתאי, מתוך עיתון הארץ:

 

"ההצגה... יש בה משהו כל כך ספונטני וחי. מה שמקורי פה זה לא הקונספט של הצגת ילדים, הניגוד בין התוכן לצורה, אלא דווקא השפה המילולית, שהיא מאוד פרועה וחצופה באופן מקסים. מין קסם נעורים כזה שהוא כל הזמן רענן. בעיקר בכתיבה ובמשחק ניכרת פה רגישות לניואנסים, וזה מתבטא בדיאלוגים ובדמויות המובהקות כל כך... אני לא יכולתי שלא ליהנות מהעולם הגרוטסקי הזה, שיצר הבמאי והכותב דניאל זהבי, המוצג בהנאה בימתית. ולסיום, עיצוב הפסקול של רוני רשף מצוין.

 

יונתן שוורץ, מנהל תיאטרון הסטודיו:

...התוצאה של המהלך המבריק הזה היא שאנחנו, למרות נטייתינו לעשות זאת, לא מסוגלים לשפוט אף דמות, בעצם. כל הדמויות, העילגות והרשעות והקשוחות והפיוטיות והחולמות – כולן קורבנות של מציאות מסויימת ושל אינטרסים. אין טוב ורע. יש מציאות שצריך לשרוד. 
דבר נוסף שיפה בהצגה הזאת היא הכתיבה המושחזת והמדוייקת שלה. לכל שם יש משמעות נוספת, כל משפט הוא דימוי מסויים. ועדיין, המחזאי והבמאי דניאל זהבי לא נכנע לאובר פיוטיות והמחזה, גם אם דמויותיו גרוטסקיות והמצבים בו מושטחים לעיתים בכוונה, מעוגן ומוצדק לחלוטין במציאות הנרקמת מול עינינו. גם הבימוי והביצוע של השחקנים לא עושה הנחות ולא נכנע להגחכה קריקטוריסטית של הדמויות. הן כולן דמויות קרטוניות אבל עם נשמה ענקית ועומקים שהשחקנים מוציאים מתוכם בכשרון גדול. 
ההצגה גם מצחיקה מאד... כמה שהמציאות שהיא מתארת – מכוערת, כך גם הקהל מוצא את עצמו מחייך וצוחק. והיות והדמויות אינן מגוחכות באמת – יוצא שאנו צוחקים על עצמינו. וכך המסר של ההצגה מועצם אף יותר.
אהבתי גם את התפאורה המדוייקת (מאי סלע) שמחזקת את תחושת העליבות והאגדה כאחד ואת המוזיקה הדלה-עמוקה כאחד של רוני רשף שעזרה לבלוע את הגלולה
 ... חזק ובועט בביצים של הפוליטיקלי קורקט... וזה אחד המעשים האמיצים ביותר שראיתי בפסטיבל השנה. 

 

ראובן קלינסקי, במאי:

הצלחה של יצירה ביכולת שלה לזקק את העולם הפנימי שלך כיוצר. וזה קורה כאן. זאת יצירה שההומניות שלה מנוסחת מאהבת האדם ושנאתו בו זמנית עם אהבה אינסופית לכל מה שחי ואינו האדם. עצב מר עם פליאה ראשונית מחוקי הטבע ותנועת היקום יחד עם כמות בלתי סבירה של חמלה. זה מחזה שכתוב טוב ומתפתח בתוך העולם שלו ומספר במיומנות את הסיפור... הצגה מרגשת ומצחיקה עם אפקט וטעמים מודגשים. הצגה שאתה מאמין למגע שלה אתך. יש כאן יד מורגשת של במאי. מאוד קרוב לשחקנים ויוצר דרכם. יש בהצגה גם הרבה כישרון שלהם...  יש בהצגה הזאת פשוט הרבה קסם והרבה כישרון.  

  

מאת ובבימוי: דניאל זהבי // עיצוב תפאורה: מאי סלע // מוסיקה מקורית, הלחנת שירים ונגינה בפסנתר: ד"ר רוני רשף // עיצוב תלבושות ואביזרים: רונה משעול ומאי סלע // עיצוב תאורה: שי סקיבא // תנועה: מאיר אשרף // הפקה: חנה כץ // ניהול הצגה והפעלת סאונד: שקד שנלר // שחקנים: דניאל זהבי, תהילה שדה, קובי זיסלין, שחר שלום ומאי סלע // הדרכה קולית: איילת חן

 

תודות: פסטיבל עכו, התיכון לאומנויות ירושלים, עודד קוטלר והאקטורז סטודיו הישראלי, שלום שמואלוב ופסטיבל תיאטרון קצר, טל מינקוב

 

 

ההצגה מוקדשת לזכרו של אמנון מסקין

 

  

עלה לראשונה בפסטיבל עכו 2018

 

עטלפים בלי כנפיים
לוח מופעיםדלג על לוח מופעים
עבור לתוכן העמוד