דף חלק: תערוכה בשכבות

חייה הכפולים של סבירוני. מיכל סבירוני חיה ויוצרת בין מדיומים - יוצרת תיאטרון וציירת. בין הזמניות של הפרפורמנס, לחומריות המודגשת של הציור האקספרסיבי, בין ההיעלמות להישארות בזמן, בין הבר-חלופיות של הפעולה החיה להתחייבות שבקו ובצורה שהתקבעו לנצח. 

בהצגה "דף חלק", המוצגת גם היא בתיאטרון תמונע, המופע והציור הם משפחתה של האומנית, שמצטיירים להם כחלק מהפעולות לאורך המופע - בשפה חדשה של 'תיאטרון-ציור'. אל מול הקהל, הצבעים יוצאים מהקווים והגבול בין החיים והמתים מיטשטש. המופע של מיכל יולד ציור, הציור של מיכל הוא פרי אהבה של מופע וצבע. 

אבל מה קורה עם פירות האהבה האלה אחרי המעשה? הם נאספים לביתה של סבירוני, נאגרים ומחפשים להם עיניים שישזפו אותם במבט. והנה הם כאן. הצגה ותערוכה לצידה, כפרוזדור שדרכו נכנסים הצופים לעולם וממנו לאולם התיאטרון.

ב"דף חלק: תערוכה בשכבות", מציגה סבירוני לראשונה את יצירתה הפלסטית, השלובה כל כך ביצירתה הפרפורמטיבית, כאוסף מְשֻׁכָּב של דימויים, מחסן של פעולות, רצף של רגעים בימתיים. 

התערוכה היא 'תערוכה בשכבות' בכמה רמות. בציורים מגלה סבירוני את הנסתר מתחת לקליפת העור : השלד, העצמות, כלי הדם, האיברים הפנימיים - כל אלה שְׂרוּגִים זה בזה, כנוף פנימי, מדורי דורות. וכך שכבה אחר שכבה - מהפיזי לנפשי, מהאישי למשפחתי. ברובד נוסף, ה'תערוכה בשכבות' תתפתח לאורך תקופת הצגתה, ותחשוף ותסתיר בכל פעם שכבות אחרות של צבע, כמו תל או מכתש.

במילותיה של האמנית:

"מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי לצייר ולשחק. נאלצתי לבחור. התיאטרון היה תמיד מקום ראשון. וכך, הפך הציור לנחלתי הפרטית והסודית. בזמן שהתקדמתי לי לאור הזרקורים, הוא נותר באפלה. תמיד חיפשתי דרך לשלב בין שני העולמות, ידעתי שיש שפה מיוחדת שתשלב בין השניים ושהיא נמצאת עמוק בתוכי. הייעוד שלי הוא לחפש אותה, ואכן, חיפשתי אותה משך השנים, בניסיונות שונים ומשונים, והנה הגיע היום בו העזתי להגשים פנטזיה וקניתי נייר גדול, תליתי אותו בתיאטרון, יוני טל, שותפי ליצירה ניגן בפסנתר והתחלתי לצייר. לא היו לי צבעים. ציירתי באיפור שהיה לי. ופתאום נפתחה דלת, שממנה נולדה שפה, ואנחנו רק בתחילת הדרך, ועוד יש כ"כ הרבה לגלות ולצייר"...

אוצר: ד"ר ארז מעין שלו