אינטימדאנס 2021 SET 3

SET 3 - על המופעים:

סהר עזימי

בְּחִידַת שְׁנֵי עוֹלָמוֹת

רְאִי כֶסֶף בְּתוֹךְ מִסְגֶּרֶת דֶּשֶׁא רָטֹב,

היצירה מוקדשת לאמי היקרה גרציה עזימי.

מאת: סהר עזימי // מבצעים-יוצרים: אורה מאירסון, סהר עזימי // מוזיקה: נדב ברנע // עיצוב וארט: רוסיליו שמריה // תאורה: רותם אלרואי

תודות: החברה לפיתוח יפו העתיקה, עמותת הכוריאוגרפים, פז גלינסקי, נירה יצחקי, שושי זק, ליאור זלמנסון, גיבסון, עמית זרקא, ענת רדנאי, אירית גבע.

רותם גרינברג

BODY MEAT

שלוש נשים מקדשות, מחללות ומחוללות גוף כבשר, בשר כגוף.

מקפלות ולועסות דימויים של קורבן, ניצול, החפצה וחדירה, מטיחות את הגוף, מצליפות בבשר וכך מטשטשות את הגבול שביניהם ואת הפער שבין אובייקט לסובייקט. 

מאת: רותם גרינברג // משתתפותים-יוצרותים: אלה פולק, נשמה בייזר, רותם גרינברג // תלבושות: ציפורה בייזר // ניהול חזרה: מעיין ברגר // תאורה: רותם אלרואי

תודות: אורן נחום, אור מרין

העבודה פותחה במסגרת רזידנסי של הסדנה לאמנות, רמת אליהו בניהולה האמנותי של שקד מוכיח, ובתמיכת התכנית להכשרת רקדנים יוצרים RE-SEARCH בניהולם האמנותי של אור מרין ואורן נחום

המופע כולל עירום

מיכל סממה ונעה דר

דרוכות

״דרוכות״ מתחוללת לאורך הרחוב. הפעולה היומיומית של הליכה משותפת ברחוב, התקדמות אל עבר יעד ומטרה מסוימת, שהפכה גם היא לא מובנת מאליה בשנה האחרונה, היא נקודת המוצא של העבודה. כאן היא מתקיימת בגובה המדרכה, בגובה כפות הרגליים של אנשים וחיות. ״דרוכות״ מפגישה את הגוף כולו באינטנסיביות עם המרקמים והטופוגרפיה של המשטח עליו אנחנו דורכים מבלי משים, בהיסח הדעת: בטון, אספלט, כלי רכב, מעברי חציה, לכלוך וצמחיה. מגובה המדרכה אנחנו נותנות ביטוי גופני למושגים שהפכו זה מכבר לשפה שגורה -  "מרחב פתוח", "מרחב סגור".

מאת ובביצוע: מיכל סממה ונעה דר

תודות: קבוצת מחול נעה דר, עמותת הכוריאוגרפים, משרד התרבות והספורט, מועצת הפיס לאמנות ותרבות, עיריית תל אביב-יפו, משפחת סממה, יובל קרמניצר

 
PRE/SET

עיצוב תאורה: אמיר קסטרו

נטלי צוקרמן קופל וענת רדנאי

נקודת מפגש - מחקר קהל

מפגש עם קהל, על קהל, ועל אמנות, תרבות וקהילה.

מערכת היחסים שבין אמן וקהל מציפה שאלות, כמו - למה אנחנו באות או לא באות לצפות במופע? האם זה בכלל חשוב? איך בונים מהלך שיתופי של קהל ואמנים ביחד?

יחסי אמן-קהל, כמו כל יחסים זוגיים, הם שיחה שלא נגמרת. אנחנו מזמינות אותך למחקר פרפורמטיבי השתתפותי, בעודו בתהליך, שבו תוכל/י להשמיע שם את קולך, להקשיב לקולות אחרים, לעורר מחשבה, ולהוביל לשינוי ביחסי אמן-קהל.

יוצרות חוקרות: נטלי צוקרמן קופל, ענת רדנאי // עיצוב ואינפוגרפיקה: יעל שינקר

תודה לאוהד שקד על הסיוע בניסוח שאלון המחקר, לנתן סקופ על ארגון נתוני המחקר, לעדי דולזה על העזרה ולכל המרואיינים שהקדישו מזמנם לשיחות.

רני ששון

אלה, פרח זכר, איקרוס, פרח קטן, פרח

לששון שפה פיסולית וחומרית ייחודית, המתבססת על השילוש צבע-צורה-מרקם. ומבטאת עיסוק בנושאים של נשיות, לידה, חיים ומוות, פגיעות וכאב ופירוק הגוף, הגוף הפוליטי והגוף כנושא פוטנציאל כוחני לבין יכולותיו המוגבלות ופגיעותו.

פיסול: רני ששון

יחזקאל רז

Mind The Gap

דיאלוג בזמן לפסנתרן ופסנתר, בין העצמי של העכשיו לבין שידור המופע בלייב בפייסבוק. מרווח הזמן שנוצר מהווה הצצה ויזואלית ואודיטורית לפער המתקיים בין המופע שאנחנו חווים בזמן אמת, לזה שמגיע בדיליי של 10-20 שניות על המסך - פער שמדגיש את התיווך שבהופעות לייב שהיו חלק בלתי נפרד מחייהם של אמני מופע (מוזיקה, מחול, תיאטרון) בזמן הסגרים.

מאת ובביצוע: יחזקאל רז

מיכל הרמן וענת גריגוריו

מתברברות ב

"...וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם" (מיכה ז', יט).

הגיע הזמן לזרוק. להתנער. כי כבר מספיק, כי די.
אנחנו בוחרות להיפרד, להשליך יצירות קודמות, מחשבות, פרסונות, את הפרפורמטיביות, את הצפוי, את הלא-צפוי, את החיבורים, ההשתדלות, האמביציה, הדימוי, האובייקט, הסובייקט, הגוף, הגוף-לגוף, הנשימה, המאמץ, המנוחה. מה נשאר? אולי רק ההשלכה עצמה.

מאת ובביצוע: מיכל הרמן וענת גריגוריו

תודות: עמותת הכוריאוגרפים, שי לזר, מנהלת הפקות ביה"ס למחול בפקולטה לאמנויות, מכללת סמינר הקיבוצים

חנן אופנר

על דעת הקהל: אנו

"עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת הַקָּהָל בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה, אָנוּ מַתִּירִין לְהִתְפַּלֵּל עִם הָעֲבַרְיָנִים"

(מתוך תפילת יום הכיפורים)

חזרתי אל המוכר לי וגיליתי שם זרות גדולה,

ביקשתי לנכס את ששייך לי ולעגתי לעצמי.

תהיתי על הידוע לי מכבר ולא בא הגילוי לאן כל זה נעלם.

הלכתי לאולפן שוב ושוב ושוב. צילמתי ומחקתי את הרקע כמו כלום לא היה קיים שם. היה מסך ירוק ועכשיו כולו יש מאין. עשיתי ריק שקוף מאחוריי - בגופי יצרתי יש מאין שמגלה שהוא יש מיש. בורא את עצמו מזכרון שוב ושוב ושוב. ביקשתי לכתוב תפילה, אך בסוף רק הזמנתי את כולם להצטרף.

מאת ובביצוע: חנן אופנר // מפיקה: שחר אור // עוזרת הפקה: מעיין לבינגר // צילום ועריכה: חנן אופנר ופלג זלנפרוינד // הנחיה: אופק שמר

נוצר כפרויקט פינאלה בבית הספר לתאטרון חזותי

לילה רוז'ייה

Artists in Movement

כשהגוף של האחר מסוכן ואסור, נותר רק הגוף המתווך, זה שמעבר למסכים. Artists in Movement מגיש קשר בלתי-ישיר עם מקום הכי אינטימי של הרקדן, חושף את הבית הפרטי שלו, מפגין את התנועה האישית שלו, מציג את הגוף הזז שלו, אבל חוסם מגע של ממש. ככה נהיה כולנו מוגנים. האמנם?

מאת: לילה רוז'ייה // משתתפים-יוצרים: סוניה סבולבקה, אורי יששכר, גרישה לב, ענבר טנזר, לילה רוז'ייה