התנגדות 2015

פסטיבל אינטימדאנס 2015
30/7-2/8/2015

ניהול אמנותי: טל יחס ויאיר ורדי
הגדל

                 http://intimadance.co.il/

 

תכנית א'

שירן ביבי                                                                                               

יש לזה קול

"קול הוא הפרעה פיזית מחזורית ומתפשטת בחומר, אשר נקלטת על ידי איבר שמיעה ומתורגמת לחוויה חושית שמיעתית. בגלל אופיו המחזורי, הקול הוא סוג של גל ויכול להתפשט בגז, נוזל, מוצק ופלזמה. גלי קול ניתנים לתיאור בצורה גרפית כאשר ציר אחד הוא ציר הזמן או המרחב, והציר השני הוא צפיפות התווך."

העבודה עוסקת במתח בין שפות, בין קול ותנועה, מרות ומשמעות.  כל כך הרבה קולות יוצקים לחיינו. איך יוצרים קול משלנו? איך מצליחים להקשיב לו?

מאת ובהשתתפות: שירן ביבי                                                            

תודות: לטל ויאיר, שנתנו לי את ההזדמנות להשמיע את קולי. לבית הספר לאמנויות המחול, הפקולטה לאמנויות, מכללת סמינר הקיבוצים שמשמשים לי בית חם. למשפחה היקרה שלי, שמקבלת את קולי.

 

תכנית ב'

 

שולי אנוש  

הורה אסקסטה*

إذا كان أصلي من تراب... فكلها بلادي، وكل العالمين أقاربي  أمية بن عبد العزيز بن أبي الصل

מופע מלא

מאת: רועי אסף

  

  

 

 

חמישה גברים רוקדים

 

 

מאת: רועי אסף | רקדנים שותפים ליצירה: תמיר אטינג, גבע זייברט, אבשלום לטוכה, עוז מולאי, תומר פיסטינר  | עיצוב תלבושות: דורון אשכנזי עיבוד ועריכה מוסיקלית: רעות יהודאי

 

מופע מלא וחד פעמי

רוני כץ ולי מאיר                                                                  

מטבח המכשפות  

סימפוזיון לילי בהשתתפות ולסקה גרט ואורחות

 

 

 

 

אירוע פרפורמטיבי חד פעמי, משתה לילי בהשראת הקברטים של ברלין בשנות העשרים ובהשתתפות יוצרות מדיסציפלינות שונות.

"הסימפוזיון" היווני היה מסיבת שתייה בה גברים התכנסו יחד, שתו, ראו מופעי בידור והתדיינו על נושאים חברתיים גדולים וקטנים. באווירה דומה במקום אחר - בקברטים האפלים של רפובליקת ויימאר - החלה את דרכה ולסקה גרט (1978-1892), רקדנית ואמנית פרפורמנס יהודייה-גרמניה, רדיקלית ושנויה במחלוקת, שעשייתה ממשיכה לעורר עד היום שאלות על אמנות, משטר, חברה, וכל מה שביניהם.

 גבי אלדור

 

ב-1921 נפתח בתל אביב הסטודיו הראשון למחול בפלשתינה- א"י. מרגלית אורנשטיין, בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול בווינה, היא המורה המייסדת ובהמשך הכוריאוגרפית של תיאטרוני התא"י, האהל ושל זוג הרקדניות האחיות אורנשטיין. במהלך שנות העשרים והשלושים מרגלית ושתי בנותיה, יהודית ושושנה, נוסעות הלוך ושוב להשתלמויות אצל מורי ויוצרי המחול החשובים בגרמניה ויוצרות בישראל וריאציות משליהן לנושאים ולטכניקות של "המחול החדש" והוראתו.

חוקרת המחול גבי אלדור מחברת בין הסיפור המשפחתי האישי שלה לסיפור ההיסטורי של המחול הגרמני ובוחנת כיצד המחול המהפכני שצמח ברפובליקת ויימאר קשור בעבותות לסיפור המחול הישראלי.

* בגרמנית: בואי, כאן גן העדן 

מאת: גבי אלדור | בהשתתפות: גבי אלדור, גילי נבות | דרמטורגית: ענת אייזנברג | ליווי אמנותי: טל יחס | מוסיקה: סרגיי רחמנינוב, אופוס 23, פרלוד מס.5

עבור לתוכן העמוד