הביטאט

מה הופך ריקוד לחי? כיצד כוריאוגרפיה יכולה להיוולד כל פעם מחדש, באותו זמן בו היא מופיעה?
האם ניתן להסתכל על ה״לא-כלום״ כחומר? ואם כן, איך הוא נראה? מה קורה ברגעים שבין המתוכנן למאולתר?
על במה ריקה, כאשר הקהל יושב מסביב, נרקוד לכם ריקוד, ובאותו זמן נחייה לכם חיים. נתבגר בשעה.

ולמרות שאנחנו מכירים את הריקוד, ולמרות שאנחנו מכירים את עצמנו - נדמיין לנו שלא.

נעצור, נשהה את הרגע המוכר הבא, ונניח ללא-כלום להתגלות.

ניתן לו לספר לנו משהו שלא ידענו - על טבעו של ריקוד, על טבעו של גוף, על היכולת שלהם להתקיים בהתנגשות מתמדת בין ביולוגיה ותרבות, בין ידיעה לחוסר-ידיעה, בין היומיומי לנשגב.

כוריאוגרפיה: אורי שפיר // ניהול הצגה: ענת ועדיה // סטיילינג: תמי ליבוביץ׳ // עיצוב תאורה: עופר לאופר // ליווי אמנותי: סהר עזימי // רקדנים: צוקי רינגרט, אורי שפיר

עלה לראשונה בפסטיבל זירת מחול 2017, הזירה הבינתחומית