קצרים 3#

משך המופע: 60 דקות

 

20% הנחה לגמלאים/סטודנטים/חיילים

מותנה בהצגת תעודה בלבד

לא בימי ראשון

 

ניתן לחנות גם בחניון אחוזת החוף ברח' רבניצקי 6, הסמוך לתיאטרון

אָנוּש

פרס היוצר המצטיין בתוכנית 1|2|3 של מרכז סוזן דלל

 

הריקוד הזה מוקדש לגברים. לגברי האלפא, ולאלו שלא. לכל אותם גברים שהוסללו על ידי אבותיהם, החברה, או שניהם. רון כהן משתמש בשם אֱנוֹשׁ אשר היה נכדם של אדם וחווה ונחשב אב קדמון משותף לכל בני האדם. בעברית, המונחים בן-אנוש ואנושות נגזרים משמו של אֱנוֹשׁ. רון במחקרו הפך את המילה אֱנוֹשׁ לאָנוּשׁ, כמניפולציה המייצגת גבר שכפו עליו את האנושות.

 

כוריאוגרפיה: רון כהן // ניהול חזרות: אלכס שמורק // מוסיקה: רעות יהודאי // עיצוב תאורה: ויקה קגנובסקיה // צילום: Anne-Sylvie Bonnet // רקדן: רון כהן

 

אובייקט ג׳

 

״[...] אינני בוכה אף פעם.
אינני תינוק בכין.
זה רק הדמעות, הדמעות

הן בוכות בעצמן [...]

- מרים ילן שטקליס

 

כוריאוגרפיה: רון כהן // ניהול חזרות: אלכס שמורק // סטיילינג: רון כהן // מוסיקה: רעות יהודאי // עיצוב תאורה: ויקה קגנובסקיה // צילום: Anne-Sylvie Bonnet // רקדנים: אלי פולירוק חדד, רון כהן

 

 

ז'וז'

2021

 

ז'וז' (''שניים'' בערבית/מרוקאית) מתייחסת לקונפליקט הזהותי בתוך יחסים שונים - זוגיות, תאומות (מולדת או סמלית), יחסים בין אישיים ובפרספקטיבה רחבה יותר- קהילה. הדואליות המתקיימת בעולמו הפנימי של אדם הוא דיאלוג פנימי-חיצוני שימשיך להתקיים ולהשתנות לאורך חיו. הדיאלוג שנוצר ממערכות יחסים אישיות או חברתיות מעלה את השאלה "מה מכל זה שלי ומה לא ?". איפה נמתח הגבול בין האמת האישית שלי לזאת שנוצרה בגלל מערכות היחסים בחיי (אישיות או חברתיות).

 

יוצר: ישי כרסנתי // הפקה: עדי גפני // צילום: אביעד פוקס // רקדנית ויוצרת: מישל סומיה שלחה

 

בתמיכת הקרן ליוצרים עצמאיים של משרד התרבות והספורט 2021           

       

 

מתוך הבפנוך ועל פני שק העור

 

ברוכות הבאות וברוכים הבאים ל 'cabinet of curiosities' שלנו.

בבחוץ, העור שלנו יודע להיפתח ולחשוף, ובפנים, הלשון כבר מקופלת באריזת מתנה, הידיים נוגעות בעולם ללא-היסוס והמעי נשפך, נמזג בנדיבות, אך בשליטה.

״מתוך הבפנוך ועל פני השק-עור״ מאת סיון שלצר-אלכסנדרוביץ‘ מתרחשת במרחק סף נגיעה. בפרצוף אינוסנטי, היא תחוג סביבכם ביחד עם הרקדנית הגר דרומי, כאילו מדריך אותן איזה חוק טבע. בסוג של נינוחות, וחומריות נוזלית, הן נעות אוחזות איבר דמוי מעיים. בהבעת פנים אטומה ובשפת גוף עניינית, האסוציאציות הנבראות במרחב מזכירות תמונות חלום, תעתועי ראייה ושאר אילוזיות" ענת זכריה, המבכרת

 

כוריאוגרפיה: סיון שלצר // עיצוב תפאורה ותלבושות: סיון שלצר // עיצוב תאורה: רותם אלרואי // רקדניות: סיון שלצר, הגר דרומי

 

 

עבור לתוכן העמוד