Naked Stage

 

 

11/10/2019 - מופע ראשון בסדרה

 

Mr. Nice Guy // ענת גריגוריו 

 

מהו מקומו של הפרט בעולם שבו הכלל גדול ממנו? מה מקומה של האישה בעולם שבו גברים הם מקבלי ההחלטות? איפה נפגש ה"אני" שלי עם העולם הרחב? ה"אני" שלי עם הקהל? ה"אני" שלי עם הבמאי? האם "אני" הוא "אני" או שהוא סך כל המרכיבים המצופים ממני להיות?

 

כוריאוגרפיה וביצוע : ענת גריגוריו // קול: סשה אנגל // מוזיקה: אדית פיאף, בוקר (אינסטרומנטלי)- עידן שמעוני // עיצוב פסקול: עידן שמעוני // עיצוב תאורה: שחר וורכזון // דרמטורגיה: שירה בז'רנו // ניהול חזרה: אילנה בלסן // יועצים אמנותיים: ניב שיינפלד ואורן לאור.

 

שרופות // מיכל הרמן

 

המעריצות מגיעות והן לא רואות בעיניים. הן יתמסרו אליכם אם תתמסרו בחזרה וגם אם לא. קיומן הוא פאתטי ותלוי בדבר, חסר גבולות ומעצורים.

הן רוצות להתחבר, להרגיש, לרגש, להקריב, להתקרב, להיבחר, לאהוב. הן רוצות לרצות.

מי הן אותן גרופיות? מה גורם להן לאבד שליטה, וכיצד הן בוראות את האייקון שלפניהן ונותנות לו תוקף וכח? 

דרך מנגנונים פיזיים, מנטליים ופולחניים, נוצר על הבמה מעגל קסמים חידתי וסיזיפי של עונג, עינוי וריק.

 

יצירה וביצוע: מיכל הרמן ורותם וולק // עיצוב פוסטר בימתי: דורון פלם // ליווי אמנותי: עופר עמרם ורננה רז

 

העבודה עלתה לראשונה בפסטיבל אינטימדאנס 2019, תיאטרון תמונע

 

 

 

18/10/2019 מופע שני בסדרה

 

אנחנו משחקים – זה מה שאנחנו יודעים לעשות. ובמשחק אנחנו מריעים לכישלון – שישחרר אותנו להיות חושניים, חצופים, ולהתענג על החלומות השבורים ועל תחושת ההחמצה.

 

״קאובוי״ מחפשת אלטרנטיבה למשחקי הכוח ששולטים בנוף התרבותי שלנו בחברה קפיטליסטית וכוחנית. אלטרנטיבה שבה הדגש הוא על אינטימיות ושיתוף פעולה.

 

מבצעים ושותפים ליצירה: סטפן פרי, גלעד ירושלמי, אורן לאור, ניב שינפלד // תאורה: נטע קורן

הופק במסגרת פסטיבל צוללן - מחול עכשווי בתל אביב-יפו, 31/8-19/9 2015

 

 

 

    

 

 

 

1/11/2019 מופע שלישי בסדרה

 

ניפוץ מיתוס ההתאהבות והתמסרות לגוף הנשי בהשראת הניגון הקלאסי של

פאריד אל-אטרש המאהב הנצחי

מחול פולחן במרחבים בלתי מוגבלים של הזמן והמקום.

 

"אביב אביב הנה זה שוב בא והירח האיר פניו

היכן הוא אהובי אשר מגן-עדן אהבה השליכני אל תוך להבותיו..."

 

ארבע נשים על מזבח האהבה, פריחה וקמילה, סוף שהוא התחלה. צער האהבה, המעורר משוררים רבים ליצור שירים אשר פורטים על נימי הלב, מפנה מקום לטראב, תחושת ההתעלות.

 

 "נמזגו המוזיקה והריקוד זה בזה ויצרו יחידה הומוגנית שאינה ניתנת לחלוקה. הריקודים היו חלק מן הפולחן......גורם ממריץ לחוויה מרוממת של הרמוניה פנימית."

(המוסיקה בעולם האסלאם, אמנון שילוח)

 

כוריאוגרפיה: אורלי פורטל // הפקה: תמר בר ניב // ניהול הצגה: קרין לדרמן / רקדניות: סנונית ברבן, מורן זילברברג, אלכסנדרה שמורק, אורלי פורטל // תלבושות: אנה כרושציבה  // תאורה: אמיר קסטרו  // מוזיקה: פאריד אל-אטרש, אדי אל-רביע (הנה האביב)

 

עלה לראשונה במסגרת בפסטיבל 'בין שמים לארץ', 2017

 

 

8/11/2019 מופע רביעי בסדרה

 

איך המרחב מבנה את הדרך שבה הגוף פועל עליו ובתוכו?

כמי שעברה מן העיר אל הכפר, מן החוף אל ההר, מן הבועה אל קו התפר, מן הרווקות אל האמהות – אני מבקשת לבדוק איך המרחב פועל עלי והופך אותי למה שאני.

מה בין גיאוגרפיה, דמוגרפיה טופוגרפיה והגוף הפרטי?

האם אנחנו אכן "תבנית נוף מולדתנו"? כפי ששאול טשרניחובסקי הציע..

 

כוריאוגרפיה וביצוע: איריס ארז // דרמטורגיה: שרון צוקרמן ויזר // עיצוב תאורה ואובייקט: נועה אלרן // בניית אובייקט: גילי גודיאנו-סטודיו מתילדה // עיצוב סאונד: אופיר גל // תלבושת : ויוי בן עזרא // צילום סטילס: נינו הרמן // הפקה: סיגל דהן

 

"זו עבודה מהטובות שלה שבה המופע שמתחולל בפתיחות ובאופן מלא חן,

היתרגם לבגרות ולעצמאות, שמובילים את העשייה הכוריאוגרפית שלה קדימה." אורה ברפמן  אתר ריקודיבור

 

 

עבור לתוכן העמוד