בוהו

בוהו בוחנת מחדש את היחסים בין שממה לתוהו ובוהו, בין מופשט למוחשי, בין יקומי לקיומי. זהו מסע אל ראשית הדברים שמתחיל בבהייה בשממה, עובר דרך ריטואל שמתרחש בין שרידים של ארץ סחופת רוחות, ומגיע בסופו אל מקום בו אדם משתקף באדם.

תוהו ובוהו נתפס כמצב קיומי טעון, עמוס בתופעות שונות ומשתנות, ואילו השממה הינה מקום ריק שמעורר תהייה על הקיים בו ומציע לבהות בו כדי לראות מה מוסתר בין הדברים הגלויים. הדיאלוג בין שני קטבים תפיסתיים אלה הוא נקודת המוצא של העבודה.

היצירה שואבת השראה ממקורות מגוונים וביניהם שיריה של המשוררת הפינית סירקה טורקה. שירתה מזינה את הבחירה לטשטוש מודע של הגבול בין המופשט למוחשי ביצירה. זו שירה שנשארת קרובה לקיום הנטוע עמוק באדמה ובאותו זמן, לתהייה המתמשכת באשר לאופיים של החיים בעולם הזה:

"ראיתי את העצים נופלים.

האהבה מנצנצת כאי קטן באמצע הים, אהבתי, שהיא יער.

ישנה תנועת המים מעל האדמה ותנועת חייך מעליך"  

כוריאוגרפיה, בימוי, עיצוב במה ותלבושות – תמר בורר

מחול – תמר לם , תמר בורר

וידאו – תמר לם

מוסיקה – אורי פרוסט

תאורה – תמר אור ביצוע תאורה בתמונע- עופר לאופר

עיצוב וביצוע סולם - נובויה ימגוצ'י

ביצוע תלבושות – אירנה מסניקוב

עיצוב גרפי – JEWBOY