היא לא היתה כאן

עשר דקות בתודעה של אשה.

יז'ה מגיעה לאולם חתונות לחגוג את נישואיה של אורנה, ילדה בה טיפלה מאז עלתה ארצה מהמקום בו "אנשים לא גרו על אדמה –רק למטה, מארץ השואה", התזמורת המנגנת והחוגגים הרוקדים ואוכלים, מטילים אותה אל תוך מערבולת של זיכרונות מהילדות של אורנה. הזיכרונות מסתכסכים ותמונות מילדותה שלה מתערבבות בפחדים, מצוקות, טראומות ורגעים בלתי נשכחים של חסד.

כל הדמויות כולן מדברות מתוך ליבה ושפתיה של שחקנית אחת.

"עצמון מציגה את הסיפור המקוטע בצורה מרשימה ומשכנעת, כשהיא עוברת במיומנות מעוררת השתאות בין גילום דמויות של ילדות, מבוגרים, חיילים, נאצים והנערה היהודיה ובני משפחתה" (שי בר יעקב, ידיעות אחרונות)