רכיבי נגישות
- הדגשת ניווט מקלדת
-
בחר גודל פונט
-
בחר קונטרסט
- איפוס הגדרות נגישות
קורבנות החובה
מדלין ושוברט, בעל ואישה, יושבים בסלון הבורגני שלהם. הוא קורא עיתון, היא שותה תה. הם מדברים על מה שכתוב בעיתון. וגם על תיאטרון. שוברט (לא המוזיקאי...) מוטרד. הוא סבור שהתיאטרון היה מאז ומעולם רק חידה בלשית שפתרונה בסוף המחזה. מדוע לא לפתור בהתחלה?
נכנס שוטר. הוא מחפש אדם בשם מאלו. יש לו חשד ששוברט מכיר אותו. מתחילה חקירה אינטנסיבית שהופכת למסע בעל אופי של תהליך פסיכואנליטי, רוחני, מיני, אלים, בו הדמויות לובשות ופושטות זהויות שונות. הן מגיעות למחוזות שונים – מדבריות, הרים ועמקים שבנפשם.
וכשגבולות הזמן והאישיות נפרצות, בשעה שהדמויות כולן נתונות בחיפוש, אחוזות אמוק, מגיע רגע ה"דאוס אכס מאכינה", בלבוש אבסורדי – על הבמה עולה ניקולה שניים (לא הצאר הרוסי...) שהוא בעצם משורר או מחזאי. ניקולה מוטרד מחוסר יכולתו לכתוב ("אין טעם. יש לנו יונסקו ויונסקו, זה מספיק!). וכמו יונסקו עצמו, מתלהב מהרעיון של תיאטרון אחר, "חלומי". כשהוא יוצא מעט מגבולות האגו שלו, הכתיבה שלו, הוא מזדעזע מאכזריותן של הדמויות (שלו?), ומנסה בכל כוחו להפסיק את חלום הבלהות הזה, שהוא החיפוש האנושי הבלתי נלאה אחר "מאלו".
נכנס שוטר. הוא מחפש אדם בשם מאלו. יש לו חשד ששוברט מכיר אותו. מתחילה חקירה אינטנסיבית שהופכת למסע בעל אופי של תהליך פסיכואנליטי, רוחני, מיני, אלים, בו הדמויות לובשות ופושטות זהויות שונות. הן מגיעות למחוזות שונים – מדבריות, הרים ועמקים שבנפשם.
וכשגבולות הזמן והאישיות נפרצות, בשעה שהדמויות כולן נתונות בחיפוש, אחוזות אמוק, מגיע רגע ה"דאוס אכס מאכינה", בלבוש אבסורדי – על הבמה עולה ניקולה שניים (לא הצאר הרוסי...) שהוא בעצם משורר או מחזאי. ניקולה מוטרד מחוסר יכולתו לכתוב ("אין טעם. יש לנו יונסקו ויונסקו, זה מספיק!). וכמו יונסקו עצמו, מתלהב מהרעיון של תיאטרון אחר, "חלומי". כשהוא יוצא מעט מגבולות האגו שלו, הכתיבה שלו, הוא מזדעזע מאכזריותן של הדמויות (שלו?), ומנסה בכל כוחו להפסיק את חלום הבלהות הזה, שהוא החיפוש האנושי הבלתי נלאה אחר "מאלו".
מחזה מאת אז'ן יונסקו, ע"פ תרגום של מיכאל קשטן, בימוי: ננו שבתאי, שחקנים: ברק אלנקוה, נדב בושם, ערן בן צבי, טליה ספרא
.jpg)
