צעצועים (קבוצת עבודה)

מאת: נועם גיל
בימוי: יגאל זקס
אוק 18 - אוג 19
9 הצגות

משך ההצגה: 90 דקות  

 

 

קומדיה סאטירית חדשה מאת נעם גיל על מערכות יחסים פוליטיות ופוליטיקה של מערכות יחסים.

 

נעם, אקדמאי מובטל, בנקודת שפל של יחסיו עם אשתו, מתקבל לעבודה כעוזר אישי של זוג מסתורי, הדורש ממנו להתנהג כאילו היו ראש הממשלה ורעייתו. הוא מוצא את עצמו מעורב במשולש יחסים פוליטי, נסחף בתככים ומזימות, נלחם ללמוד את חוקי המשחק לפני שהקואליציה תתפרק, וראש הממשלה יפרוש מהחיים הפוליטיים כדי לעשות לביתו.

 

מאת: נעם גיל // בימוי: יגאל זקס // עיצוב תפאורה ותלבושות: דפנה פרץ // עיצוב תאורה: אמיר קסטרו // ע. במאי: לירון נוח // שחקנים: מעיין בלום, יעל לבנטל, אוהד קנולר, מורן רוזנבלט

 

בהפקת אנסמבל "קבוצת עבודה" (ג'ונגל בווילה, ליידי עמר, חשש לאירוע, דו"ח התקדמות, המתנחל, בוץ, אידיאליזם, תלויים).

לפרטים נוספים מוזמנים להיכנס לאתר הבית של קבוצת עבודה.

 

  

 

 

               קבוצת עבודה

 

"הצגת הפרינג' הטובה ביותר שראיתי" שרה פלד, סלונה

   

לכתבה בסוכן תרבות בכאן 11

 

לראיון עם מעיין בלום ומורן רוזנבלט בערוץ 10

 

לכתבה בפורטל המלצות היום

 

"אוהד קנולר ויעל לבנטל נהדרים כראש הממשלה ואשתו, השולטים ביד רמה בעולם הדמיוני שייצרו לעצמם. גם מעיין בלום ומורן רוזנבלט מצוינים כעוזרים הנבוכים והכנועים המצטרפים אט־אט למשחק. התוצאה הסופית היא דרמה קומית מקורית ומצחיקה, שמציגה סיפור מתח אישי אבל גם פוליטי, המאיר בצורה שנונה את טירוף המערכות של המציאות הפוליטית בארץ." שי בר יעקב ידיעות אחרונות

 

"פארסה מטורפת... הבימוי המצוין של זקס מניע את העלילה המוטרפת לכיוון קומי, וכל צחוק גורר אחריו צחוק נוסף - הרבה בזכות צוות שחקנים מוכשר ומיומן שכולל את אוהד קנולר, מעיין בלום, יעל לבנטל ומורן רוזנבלט. ראויים לציון גם התפאורה החכמה של דפנה פרץ והתאורה המסתורית של אמיר קסטרו. המציאות הנוכחית מעולם לא נראתה אמיתית יותר על בימת תיאטרון תמונע, בזכות אחת מהצגות הפרינג' היותר טובות במקומותינו." דנה שוכמכר מעריב

 

"כמה חוכמה יש בסאטירה של נועם גיל, שלזכותו ייאמר שגם אם נמנע מלציין את השמות המפורשים, אנחנו לא רק מבינים אותם, אלא נעים בקטבים של גיחוך לכאב על הסינדרום אותו הם משיטים עלינו. בעידן שכמו לקוח מסיפורי מדע בידיוני, טשטוש הגבולות בין מציאות לדימיון, בין אמת לבדייה רק מעצים את בסיס הנראטיב של המחזה". יוקי לביא דה מארקר

 

 

צעצועים
מן העתונות
עבור לתוכן העמוד