תורת הזרע

מחזקים את הגנטיקה הלאומית                  

"סיירת התורמים שלנו כוללת אנשים איכותיים ומגוונים ביותר, סטודנטים מצטיינים, דוקטורנטים, יוצאי יחידות מובחרות, חובבי אמנות, ובכלל אנשים עם אופי מצוין" (מתוך קטלוג בנק הזרע).
 
שלוש נשים לוקחות את הקהל לסיור שיווקי נמרץ בקטלוג של בנק זרע ישראלי.

הן מפנטזות על הגבר הישראלי האידאלי – גבוה ( 1.78 מ' לפחות) לוחם בסיירת מובחרת, בלונדיני, נטול מחלות פיזיות או נפשיות. הן ממיינות את הקהל לפי הקריטריונים הנוקשים של הבנק: צבע עור, השכלה, גובה, קריטריונים שעל פיהם ייתכן מאוד שלאבא שלהן לא היו מאפשרים להתרבות.
 
העבודה ברובה עושה שימוש בטקסט הדוקומנטארי של הקטלוג. הקפיטליזם הגנטי שזור לכל אורך העבודה, מדידת ערכו של הזרע, השימוש בזרע רק של יוצאי צבא, תמירים ובהירי שיער, העלות הגבוהה של תורמים מובחרים נטולי מחלות. מהקטלוג עולים ערכים של חברה לגבי הזהות והעתיד שלה, ועולה השאלה באיזו מידה אלו גם הערכים והשאיפות שלנו? אולי זה בדיוק מה שגם אנחנו היינו בוחרים אם היינו נמצאים באותה סיטואציה ונדרשים למצוא מטען גנטי ראוי להתרבות איתו?

"המופע שחושף את הגזענות של בנק הזרע", תמר רותם, הארץ