הופס והולה

טיפת שתן ניתזת על הרצפה. סערת רגשות מתחוללת סביבה. ודועכת.

"והאמת, הזמן מצנן, ובושה שאין לשאתה אפשר לשאתה, והשמים לא נופלים, הנפש נחה בביצתה. ואולי זו הבגרות המיוחלת: עולם המפלצות הגדולות וההתרגשויות העזות ילך ויימוג, עד שנגיע למים הרדודים והקרושים שהם תכלית חיינו". חנוך לוין

מאת: חנוך לוין, בימוי: מור פרנק, הפקה: מנשר לאמנות, עיצוב תפאורה: מור פרנק, ע. במאי וניהול הצגה: הילה מיטרני, שחקנים: אבירם ערד, לי גולדברג, אוריה הירש, אור כץ, הילה מיטרני, מאיה מסיקה.

תודות: צוות והנהלת מנשר לאמנות