אני ונפשי

קומדיה פסיכולוגית על היחסים שבין אדם לנפשו, בין אדם לגופו, להגיון ולאגו. קומדיה על יחסי מין לא מוצלחים והרבה זיבולים על כדורסל.

כתיבה ובימוי: גור קורן
מ. הצגה: אריאל נוביק
משתתפים: ניר גרנות, רן זמיר, אריאל נוביק, אסף סלומון, עומר עציון, דורון פרימו ומרינה שויף
תרמו את קולותיהם: מאיר אינשטיין ושימי ריגר.

יום בחייו של סוחול (רן זמיר) המפגיש אינטראקציה עם ארבע דמויות שונות:

הנפש או בכינויה במחזה "הזונה" (קרן נחום) – דמות קפריזית, שתלטנית וילדותית המצליחה לכפות את רצונותיה על השאר.

הגוף המכונה "דינוזאור"(אסף סלומון)  - בכיין, לא מטופל, אוהב סבל.

האגו המכונה "עזרא" (עומר עציון) – המאצ'ו הישראלי המצוי, שביר ברגעים הקשים.

ההגיון המכונה "דורי" (דורון פרימו)- האנגלו סקסי שבחבורה שהופך לשק החבטות שלהם.

כל זאת במטרה לזכות בדייט מיוחל עם אפק (אריאל נוביק), בחורה שכבר יצאה עם סוחול בעבר ושהמפגש ביניהם השאיר בו צלקות נפשיות.

בדירה אחת בעיר הגדולה חי גיבור המחזה עם מרכיבי אישיותו (המופיעים בהצגה כדמויות לכל דבר), ביחד איתם אנו לומדים להכיר את המכלול המשלים את דמותו של סוחול.

באותו יום גורלי נפשו של סוחול רוצה בחורה, ולא רק שהיא רוצה בחורה, כאילו להכעיס היא רוצה את אפק, הבחורה הצפונית שהמפגש האחרון איתה (על זקפתו המפוספסת) גרם לטראומה ולפגיעה קשה באגו (בעקבותיה נסע אגו (עזרא) לאמריקה).

אפק אמנם אינה מגיעה לדירה אבל היא משחררת שדים ישנים וחדשים במערכת היחסים בין סוחול למרכיבי אישיותו. בסופו של היום מוצא עצמו סוחול שוב בנקודת המוצא: ישיבה רפויה על הספה וחלומות על היותו הכדורסלן השני הטוב בעולם...

המחזה בנוי כקומדיית מצבים המשלבת יסודות אבסורדיים, גלישה בין זמנים, ומתנהלת אל סופה העגום והבלתי נמנע.