פורנו

"לקרוא להצגה "פורנו", מזכיר לי את אותן מודעות בהן כתוב בגדול "סקס" ומתחת בקטן - "עכשיו שתפסנו את תשומת לבך...". יש במילה הזאת משהו שתופס אותך, משהו מסקרן שנמצא איפשהו על הקו הדק שבין משיכה ומציצנות לגועל וסלידה. מנחשים איפה אני ממוקמת על הקו דמיוני?!

ככה בדיוק מצאתי את עצמי ביום שלישי בהצגה "פורנו" בתיאטרון תמונע. לאחר שחיכינו כחצי שעה בבר עד שכולם יתכנסו, הובלנו דרך דלת אחורית לאולם נסתר שם הושבנו בחצי אמפי קטן על כיסאות אופיס דיפו רגילים. הבמה, שהתחילה בדיוק איפה שהכיסאות נגמרים, יצרה תחושה אינטימית, אולי אינטימית מידי לנוכח נושא ההצגה, וכנראה שלא בכדי. בצורה זו "הוכרחו"הצופים להתסכל לאמת בעיניים, להוריד את חומות ההגנה ולהתמודד עם היצרים שביום-יום יותר נוח להדחיק. במרכז הבמה הוצבה תפאורה של חנות מין ומשני צידיה שתי דמויות דוממות לבושות אוברולים בצבעי גוף, שיתגלו במהרה כבובות מין מתקדמות ומתכווננות שנועדו לספק את כל צרכי בעליהן, תרתי משמע.

בכנות, יצאתי מבולבלת מההצגה. לא הצלחתי לרדת לעומקו של המתח בין הדמויות, תפקידן של הבובות ומוסר ההשכל. ואולי זאת היתה כל המטרה- למתוח את הגבולות, להתגרות בנורמות חברתיות, להציב מראה ולגרום לנו להסתכל על חיינו קצת אחרת. ואם לא קיבלתם את כל זה, אז היי - לפחות זכיתם לפורנו רך. " גיבור תרבות