רוחות רפאים

מאת:הנריק איבסן
בימוי:יעל קרמסקי

פברואר2009-יוני2010
27 הצגות
הגדל

במסגרת העונה הנורווגית
המחזה נכתב ב-1881

עשרים וארבע שעות בבית הלנה אלוינג לפני טקס החניכה של בית היתומים ע"ש היועץ אלוינג..
המיתוסים שכל דמות בנתה על המציאות שלה ושל הדמויות מסביבה מתפרקים, והרגע שבו מתגלה האמת הוא רגע שמאחר להגיע וכבר לא ניתן להציל דבר.

מגדל של שקרים והסתרות שברגע התנפצותו זורע הרס ואימה.
האמת- הופכת להיות החושך של כל מי שסרב להכיר בה.

"מי שמחפש מחזה קלאסי נחשב, בביצוע משובח ימצא את מבוקשו ב"רוחות רפאים". בשורה התחתונה אפשר לטפוח על שכמה של הבמאית יעל קרמסקי עבודה מוקפדת סוחפת ועשויה היטב.

"יפתח אופיר המצוין, בתפקיד שהולם את כשרונו הניכר... דורון תבורי באחת מהופעותיו המעולות... הופעתו של תבורי חיה מאד, נוכחת, מלאת ניואנסים וגם מרעננת"... חוה אורטמן היא הפתעת הערב, בביצוע חזק, ומשכנע" מרט פרחומובסקי, טייםאאוט

"יפתח אופיר בתפקיד הבן אוסוולד הצליח לעצב דמות בשר ודם, שהמוות והטירוף כבר מחלחלים בעורקיה. הוא שיחק בלהט פנימי, עצור בדרך כלל ומתפרץ לרגעים. תמונת הסיום שלו, עם זריחת השמש, היתה מדהימה בעוצמת הביטוי שלה."  צבי גורן, הבמה

"התרגום של דורון תבורי נשמע קולח וטבעי ומותאם היטב לדמויות. כשחקן הוא כומר מנדרס נפלא עדין ומדויק. תענוג לראות ולשמוע אותו מתחבט בין צדקנות לצביעות.  אייל נחמיאס בתפקיד הנגר אנגסטרנד מצוין גם הוא וחוה אורטמן כגברת אלווינג טובה במיוחד בקטעים האירוניים. עומדת בחיוך פצפון ומאמינה-לא מאמינה לכומר." פרופ' שמעון לוי,  ישראל היום 

"הבימוי הדיסקרטי של יעל קרמסקי מבקש להדגיש את היבטיו האנושיים והחברתיים של המחזה בעוד התרגום של דורון תבורי מסייע לה מאד במשימה . נפלא לראות את חוה אורטמן , בתפקיד אנושי, חם ומרגש של האם, ואת דורון תבורי מפליא להציג דמות חלקלקה של הכומר הצבוע. יפתח אופיר הבן מעורר סקרנות בכנות שבהופעתו,ואייל נחמיס משכנע בתפקיד הנגר." אליקים ירון, מעריב


תרגום: דורון תבורי
שחקנים: יפתח אופיר, חוה אורטמן, הילה טוביאן, אייל נחמיאס, דורון תבורי.
עיצוב תפאורה: אורית אדר בכר, ע. עיצוב תפאורה: שאול אפרת
עיצוב תלבושות: רוני כרמל, ע. עיצוב תלבושות: נתלי שרעבי
עיצוב תאורה: חני ורדי
מוסיקה: גיא גוטמן
וידיאו ארט: ליאור שדה ואורית אדר בכר
ע. במאי וניהול הצגה: רן שחל, כרמל ידיד ליבוביץ

קטע מתוך המאמר "מאָוּלִיס עד הרצליה" / שמעון לוי

שפורסם בכתב העת "תיאטרון" בעריכת פרופסור גד קינר וד"ר חיים מגיד.

התיאטרון המאתגר והמשמעותי מתרחש היום בעיקר בשוליים התוססים, הרחק מן המתיקות החלקלקה של רוב התיאטרון הרפטוארי. במדור הפעם ביקורות על מגוון הצגות רצות בתיאטרון תמונע, בתיאטרון העברי-ערבי ובאנסמבל הרצליה וגם אחת בתיאטרון הקאמרי.

תיאטרון הפרינג' נועד, כמובן, גם לניסויים, גם במחזות קלאסיים של אמן גדול כמו הנריק איבסן. אבל רוחות הרפאים האלה, שביימה יעל קרמסקי, היה אומנם תרגיל מבריק, אבל מסוגנן מדי ולא בהיר מבחינת האמירה. האם לא ידענו מזמן, אכן גם בהשפעת איבסן קשישא, שלא יפה ולא בריא להסתיר סודות על מין, על כסף ועל תאוות ההשתלטות? שבני אדם מרמים את עצמם, מחפים ומנסים להסתדר עם זה? ושבסוף הכול יוצא לאור, ומביך? וטרגי? הנורבגים בבימוי הזה, לא זרו אור חדש על עלילות הנשיא (הקודם) או של שר האוצר (הקודם).

התרגום של דורון תבורי נשמע קולח וטבעי ומותאם היטב לדמויות. כשחקן, הוא כומר מנדרס נפלא, עדין ומדויק, תענוג לראות ולשמוע אותו מתחבט בין צדקנות לצביעות. אייל נחמיאס בתפקיד הנגר אנגסטרנד מצוין גם הוא, וחוה אורטמן כגברת אלווינג טובה במיוחד בקטעים האירוניים. עומדת עם חיוך פצפון ומאמינה-לא מאמינה לכומר. שני הצעירים, יפתח אופיר והילה טוביאן טובים, אבל סצנת הסיום עם "שמש... שמ...ש..." בלתי משכנעת, בערך כמו שכמעט אי אפשר לביים חניקה הגונה של דזדמונה בידי אותלו ז"ל. הנה רעיון: לביים את תמונת הסיום נגד הטקסט, באדישות אכזרית. דווקא בגלל החלל המעוצב והתאורה ב"סייקל" בתמונע והמוזיקה, כמובן – השחקנים, צריך לשאול למה איבסן? זכותו כחדשן, כרב-אמן של מבנה דרמטי ושאר שבחים, אינם מצילים אותו משיממון כללי ומדברנות טרחנית ומנומסת בחברה, שמדברים בה בגילוי לב מגעיל על שחיתות, ואיידס ממילא מטריד יותר מעגבת. ממחזותיו האחרונים שראיתי התרשמתי רק מהצגת השאוביהנה בברלין, בבימוי אוסטרמאייר, שהחליף את שרפת הספר ב- delete במחשב, בתא זכוכית סטרילי. פתאום היה לאיבסן מה לומר לנו היום.

על היוצרים: 

דורון תבוריתרגום ומשחק, הכומר מנדרס
שיחק בלמעלה מחמישים תפקידים ראשיים על רוב הבמות בארץ, בין המחזות : הלילה השנים עשר, המלט, קשר דם, הצילו, נפש יהודי, גטו, מחכים לגודו, טרטיף, עקומים, מר מאני, מולייר, האורסטיאה, מנהל הבית, המתחזה, סיד, היהודי זיס, מעלילות גבורת הבורגנים, אנטיגונה, השחף, קרב של שחור וכלבים, הרציף המערבי, השיבה אל המדבר, פרגודים, נתן החכם, הדוכסית של אמאלפי, אקווס. כשחקן-זמר סולן הופיע והקליט יצירות של המלחינים דורי פרנס, עודד זהבי, ציפי פליישר. זכה בפרסי מרגלית, קלצ'קין, רוזנבלום, לנדאו, ורד הכסף וכינור דוד. תרגם מחזות מאת קולטס, שטרנהיים, אנואי, איבסן, פריש, לסינג, ז'נה. זכה שלוש פעמים בפרס עדה בן נחום, וכ"כ בפרס התיאטרון ובפרס ראש הממשלה לתרגומים. ניהל אמנותית והפיק פרויקט של ארבעה מחזות של האקספרסיוניסט קרל שטרנהיים ב"הבימה" ואת "נתן החכם" בהפקה פרטית לצד התיאטרון הקאמרי. כ"כ ניהל אמנותית משך שנה את התיאטרון העירוני חיפה. כיום מנהל אמנותי של הזירה הבין תחומית בירושלים.
קולנוע: מחבואים ועץ הלימון.

יעל קרמסקי - במאית
בוגרת האקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים, המשיכה את לימודיה בניו יורק עם יוצרים וחוק

עבור לתוכן העמוד