מה המרחק- ינואר 2007

מה המרחק

נסעתי מפה.

נסעתי מפה לורשה.

פסטיבל תיאטרון בעיר לודג'

שלושה ימים.

פתאום... היתה לי חויה

הזמן נעצר.  איך הוא נעצר? פשוט, זה הולך ככה:

ורשה לודג', המרחק הוא מאה עשרים ק"מ. משהו כמו תל אביב- חיפה.

את המרחק הזה בפולין, נוסעים:

ברכב- שלוש וחצי שעות

ברכבת- שלוש שעות

במטוס- ארבעים דקות

אצלם זה ככה

יש המון סיבות, אבל אני, הבאה ממדינת "מרתון", חוויתי זמן אחר.

כשהזמן מרשה לעצמו לקחת את הזמן,

אם אתה רוצה או לא...

אתה מתעכב.

וכשמתעכבים...

קוראת פגישה, מין פגישה אחרת,

עם החיים שלי,

עם הזמן אחורה וקדימה...

תחנה קטנה כזאת שנמדדת בקנה מידה אנושי,

מה זה חיים, מה זה להיות בן – אדם, דברים שכבר נשכחו מזמן

כמו מאין אני באה, לאן אני הולכת, כמה צידה יש,

וכמה נשארה לדרך, ולא לבזבז על הטפל

תחנה שכולה בהירות ויופי צובט (כשבחלון מטפטף השלג הדק)

אני שואלת את עצמי, אולי זו כוחה של היצירה?

גורמת לאנשים להתעכב לרגע, אומרת להם, בואו! תסתכלו!?

נאוה צוקרמן, מנהלת אמנותית

נ.ב. אני אמשיך לשאול עת עצמי ולא ארפה, מבטיחה!

כמה ריצת מרתון יכולה להשאיר אותי לא מתקדמת.

לא צריך לנסוע לורשה כדי להיפגש

אבל איך עושים את זה פה, לעזאזל.