זה לא סרט - יוני 2005

זה לא סרט.

 

היו הרבה מתים בחודש החולף. הרבה יותר מדי.

 

אשה יפה אחת אמרה על המסך (בערוץ 8 אצל אורנה בן דור) שיש לה חלום חוזר ובחלום היא צריכה לבחור מי מכל המשפחה שלה ישאר בחיים, והיא לא יכלה לבחור. לא יכלה לבחור.

וכשהיא מתעוררת אין אף אחד במילא. שלושה ילדים ובעל נהרגו בפיגוע.

 

ילדה בת שש עשרה אמרה שנה לאחר שהוריה, סבא ואח נמחקו מן החים בפיגוע: "אני מרגישה זקנה".

 

שישים שנה לשואה.

חמישים ושבע שנים לעצמאות של הארץ שלנו.

ועוד מילים.... ועוד פנים... ולילדה שנולדה בישראל נשארו המשקפיים של אבא. ולאישה בת ה- 70 נשארה הבובה שהיא החזיקה חזק חזק, כשהפרידו אותה מאמא שלה לפני שישים שנה.

והלב יוצא מדעתו.

ובחדר החזרות בתמונע קומץ אנשים ואנו שואלים שאלות על החמצה וקשר והחיים ובכלל....

 

לחיות זה לאהוב. לא ?

 

 

 

 

נאוה צוקרמן, מנהלת אמנותית


לוח מופעיםדלג על לוח מופעים
עבור לתוכן העמוד