ללא כותרת, יוני 2012

היתה לי שיחה עם אנשים (קהל) אחרי הצגה.
איש אחד אמר לי בהתנצלות
שלמרות שההצגה מתעסקת במשבר של האישה
היה לו הרבה "יופי" מהבמה
ועוד אנשים דיברו
ואחר כך עוד...
ואחר כך הלכנו. כולם הלכו
אל הזמן שלהם
כי ככה זה.

אני נשארתי עם השיחה.
הוא הזכיר לי
למה התכוונתי...פעם
כשהכל התחיל.

הדבר הזה שפשוט קורה
בלי כוונה
סתם כך, מעצם היותו הוא קורה
כנגש כל הסיכויים
של הזמן
המאמץ..
כנגד מה שאפשר ומה שאי אפשר
הדבר הזה מתרחש...
טיפות גשם של זגוגית חלון
האור שזז עם היום והעונות
פנים של אדם.

הרעש מתרחק.
אני נעצרת.
רק זה קיים
זה יפה
כל כך יפה.

נאוה צוקרמן

מנהלת אמנותית

 לטורים נוספים של נאוה צוקרמן