בינתיים - ספטמבר 2009

בינתיים...

אני לא פה, אני רחוקה, מחוץ לבית.

 בדרכים.

סוף אוגוסט,

ספטמבר עדיין תופר את מעיל החורף שלו, ייקח לו זמן.

בינתיים, אני מוציאה פספורט

מכניסה פספורט

חותמת יציאה, חותמת כניסה,

תאריך, שעה.

מאיפה באת?

למה באת?

לכמה זמן?

אני עונה.

בוושינגטון, קפצתי לבית הלבן, להגיד שלום,

אבל אובמה לא היה,

גם הוא נסע רחוק.

התיישבתי מחוץ לגדר של הבית שלו,

הסתכלתי בעולים לרגל, שהגיעו עד לגדר, הצטלמו והלכו, כמוני.

פתאום,שמעתי ילד בן חמש אומר לאבא שלו בקול בהיר:

"אבא, בשביל זה עשינו את כל הדרך?"

את התשובה של האבא כבר לא שמעתי.

נשארתי עם השאלה.

כן! חשבתי לעצמי,

בשביל החלום עושים את כל הדרך.

בינתיים הילדה שלי גדלה לי מול העיניים

ועוד זמן רץ, רץ, רץ

ועוד ספטמבר אמור להקל על השרב.

ואני כבר חוזרת.