ועכשיו אובך - מרץ 2009

עכשיו אובך.
הכל צהוב בחוץ.

אחר כך, אומרים, תבוא סופה.

ואצלינו?

תקוע.

האוזן כואבת מלשמוע והעין עייפה מלראות:

"משבר כלכלי"

"אירן"

"גלעד שליט"

"פוליטיקאים"

"הונאות"

ועוד... אונס רצח.. ועוד.

זה מה אנחנו. זה מה נהיה.

בלילה בתיאטרון תמונע יש לחש אחר. לחש של אנשים שמחפשים לעשות יש מאין. לחש של מילים שמתערבלות במוסיקה מחפשות את התנועה ורוצות לחלום מקום אחר. ברגעים האלה אני מתעטפת בנחמה.

                                                                   נאוה צוקרמן, מנהלת אמנותית