רכיבי נגישות
- הדגשת ניווט מקלדת
-
בחר גודל פונט
-
בחר קונטרסט
- איפוס הגדרות נגישות
יוסי, ילד שלי מוצלח
יוסי, ילד שלי מוצלח / הילה פלשקס
הילה פלשקס היא אומנית, בובנאית, ואמא לשתי בנות. התערוכה יוסי, ילד שלי מוצלח נולדה מתוך שיר מאת ע. הלל, אך למעשה נפרשת כמרחב ביוגרפי מתמשך שבו איור, פרפורמנס וחיים יומיומיים נטווים זה בזה.
תערוכת האיורים יוסי, ילד שלי מוצלח היא השלב העכשווי של פרוייקט רב-מדיומלי וארוך שנים. ראשיתו בתקופת הקורונה, לפני כ־6 שנים, אז השהות בבית יחד עם בנותיה הזמינה את פלשקס לצייר את ביתה הפרטי שלה, מתוך התבוננות בחפצים שמקיפים אותה: רהיטים, שטיחים, מנורות, אובייקטים שנאספו לאורך שנים ונושאים זיכרון אישי. הבית הפרטי שלה נעשה לבית של יוסי ואמו, בית נוסף שמלא באהבה וגם בדאגה. ציורים אלה שימשו בסיס לסרט אנימציה קצר, שאיפשר מפגש מרחוק עם השיר של ע. הלל והשפה החזותית של פלשקס, כחלק מהפרוייקט בחפץ לב שיזמה נעמי יואלי יחד עם פלשקס. מאוחר יותר, בין 2023-2024, לאורך שנות המלחמה הראשונות, שוב שהתה הילה בבית, ושוב חזרה אל יוסי - והפעם כדי ליצור מרחב מפגש אינטימי בעולם האמיתי, הצגת ילדים, ילד שלי מוצלח, בשיתוף מרית בן-ישראל. בשלב השלישי, הנוכחי, לאורך מלחמת איראן השניה, שוב שהתה פלשקס בבית, והסרט שהוליד הצגה הוליד גם תערוכה.
בדומה לבית של יוסי מהשיר, גם הדימויים שבתערוכה עברו תהליך לאורך הזמן. בשיר, הבית הולך ומתרוקן מהדברים ה"נכונים" - ריק הבית אין חלב, לחם אין ולו כזית – אבל מצד שני מלא מלא הבית ברוח, בשובבות, בנפש שעולה על גדותיה - ואהבה וניגון ופרח ונביחות כלבלב. גם בציורים, לאורך השנים, הדימויים איתם עבדה הילה הלכו והתפתחו, והוסיפו שכבות של בגרות והקצנה. יוסי של 2026 הוא לא יוסי של 2020. בציורים האחרונים, בהשראת אמן הגראפיטי האמריקאי ז'אן-מישל בסקיה, יוסי כבר פרוע יותר, שובב ופחות תמים, אולי כשיקוף של המצב האנושי של כולנו לאורך שש השנים האחרונות. במקביל, מילות השיר מתפרקות ומתפזרות כמעין מפת דרכים כאוטית להבנת הנקרא של הציורים והשיר גם יחד - שכבת טקסט נוספת בתוך הבית העמוס, הרועש ומלא החיים שפלשקס בונה.
בשיר של ע. הלל אהבת האם אינה תלויה בדבר. לא משנה מה יוסי יביא - פרח, כלב, מפוחית, לא משנה כמה הוא יבלגן את הבית - הוא תמיד ילדשלימוצלח. גם הפרויקט עצמו, שנע בין סרט, הצגה ותערוכה, ממשיך להשתנות, להתפתח, להקצין ולהפתיע, ומביא איתו בכל פעם חומרים אחרים, דימויים אחרים ומצבים חדשים, שפורעים את הקודמים ומתמירים אותם במשהו לא צפוי. הוא משנה את הבית של הילה פלשקס - כדימוי וכמרחב ממשי שבו הוא נוצר - אך נותר תמיד נטוע באותה נקודת מוצא: אהבה. אהבת האם, אהבת האמנות, אהבת האדם.
אוצר: ארז מעין שלו
.jpg?BannerID=69 "אנסמבל תמונע - פנימי")
.jpg?BannerID=70 "ארכיון - פנימי")
