תיאטרון תמונע בית ליוצרים וקהל - TMUNA
חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש

פסטיבל אינטימדאנס 2026

עיצוב: איתי דורון


״בסוף יהיה טוב. ואם לא טוב — אז זה עוד לא הסוף.״
כך אמרה לנו פעם רופאה בברזיל.
אמנות מציעה מרחב אחר — כזה שבו רוח האדם חופשית, שבו לדמיון האישי והקולקטיבי יש תוקף, שבו אפשר לקבל השראה, ולהיטען בכוחות חדשים.

אנחנו פונים אל הגוף  כדי לחוות נעורים (בכל גיל), כדי להתלהב מתשוקה, מנחישות, מחוצפה;
כדי לפגוש שובבות  ורוח משחקית, אבל גם אינטימיות ותמיכה הדדית, ולהיזכר בערך שבחוויה משותפת של צפייה בגוף בתנועה.
היוצרות והיוצרים של אינטימדאנס השנה עבדו במסירות ובאהבה על יצירות שנוצרו בתוך תנאי המלחמה המאתגרים שכולנו חווינו יחד, ודמיינו בשבילנו מציאות אחרת.

אנחנו מזמינים אתכם.ן לבוא אלינו לתיאטרון תמונע, 
להיות שם יחד,
ולהתמסר ליצירה.

שלכםן,

ניב ואורן


אינטימדאנס 2026

ניהול אמנותי: אורן לאור וניב שינפלד
הפקה: גאיה קרונפלד
עיצוב תאורה: מתן פרמינגר, רותם אלרואי
ניהול הצגה: עירית אילת, שקד שנלר
במות סטודנטים

יוצרות.ים מבתי הספר המובילים בתחום הכשרת אומנים במחול מציגים את יצירותיהם לקהל. זו הזדמנות ייחודית עבור הצופים להכיר מקרוב את הכוחות החדשים והמסקרנים בשדה המחול.

בתכנית יוצגו עבודות של סטודנטים.ות מהסדנה למחול ורטיגו, התכנית להכשרת רקדנים געתון, סמינר הקיבוצים, ׳הקבוצה׳ הרב תחומית להכשרת רקדנים, האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, מגמת המחול עירוני א׳ לאמנויות תל אביב, מגמת המחול תלמה ילין - תיכון ארצי לאומנויות.

משתתפים: סיון ארזי, עמית ציפל, שרון כהן גוטרמן, נועה טל, הילה לויטה, עתליה בן דוב ונלי פילוסוף, נועם חפץ


   
LATE NIGHT // ליפ סינק, דרמה ומסיבה לתוך הלילה 

ברוכים הבאים לצד הפרוע של אינטימדאנס. הבמה נפתחת, השפתיים זזות והאורות מנצנצים.
לילה של ליפ סינק חסר גבולות, הופעות בלתי צפויות ופסקול שגורם לגוף לזוז מעצמו.
בין הקטעים ואחרי המופע- מסיבת להיטים. בואו לזוז איתנו.


ליפסיניק
צילום: AI

רקדנים מבצעים: דןדן כהן, ונוס ווייס ורסה, לואי פולר, עירד אבני, שחר גבאי וסתיו מוריץ, מאיה תור, ניב שינפלד 

על עמדת הדי ג׳יי: 
FRAMERATE
ORORA


   
Ground Flow. 

סדנת רצפה מעולם הברייקינג חקירה של מעברים, זרימה ושליטה בגוף דרך תנועה קרובה לאדמה. נעבוד על גישות שונות ל־floorwork  מתוך השפה של הברייק, עם דגש על גרוב, טכניקה וחופש תנועתי. פתוח לכל מי שסקרן להכיר את הרצפה ממקום שונה ולבדוק אם הברכיים שלו עדיין איתו.

*מומלץ להביא ברכיות.


מאת: דניאל בן עמי

ברייקינג
צילום: דן בן עמי


   

״ערב השראות״


המנהלים האמנותיים של אינטימדאנס — ניב שינפלד ואורן לאור — מקרינים קטעי וידאו מתוך עבודות מחול ופרפורמנס מעוררות השראה, שהשפיעו ועדיין משפיעות עליהם, הן כיוצרים והן כמנהלים אמנותיים.
מפינה באוש לדייב סנט־פייר, מסילביה גריבאודי ל־DV8 ועוד ועוד.

הכניסה חופשית!


ערב
צילום: AI
תכנית א' בכורות מאת: טליה לוי, שחר גבאי סתיו מוריץ ורומי דובדבני


טליה לוי: Down the aisle


היצירה מתבוננת בחברות ובהשפעות השקטות והרועשות שהיא נושאת בתוכה.
שני חברים, בני מזל קשת, פועלים בתוך מרחב חנוק וכמעט אלים.
לכודים באש הפנימית שלהם, השניים מתבוססים באגרסיה הכלואה בגופם, במנעד שבין הדחקה להתפרצות.

דרך הקשר ביניהם, שנע בין הדהוד רגשי ותודעתי, הם מפלסים את דרכם החוצה -
אל עבר החשיפה המפוארת ביותר,
מונעים מאמונה שהיא, ורק היא, תהיה לשניים לחוף מבטחים.

**המופע כולל עירום


כוריאוגרפיה וביצוע: טליה לוי // שותף ליצירה ומבצע: עומרי רוזן // מוסיקה ועיצוב סאונד: מיתר וגמן
תודות: ניב שינפלד, אורן לאור, יובל שטיינבוק


טליה לוי
צילום: דן בן ארי



סתיו מוריץ ושחר גבאי:  Glad I M 

אנחנו נעות בין יקומים מקבילים לחללים לימינאלים, משתמשות בהפרזה בכל אותן הזהויות שניסינו לאמץ ללא הצלחה . אנחנו נמחא כף, נמחא כף ונזיל דמע, דמע על הכל, דמע כי יכול היה להיות פה גדול.
זהו עולם שבו הצחוק הופך לבכי, נשיקה הופכת לסטירה, אקדח שמופיע במערכה הראשונה, ימצא את עצמו
תקוע בגרונה של אחת מאיתנו בסוף המערכה השלישית..
תקשיבי חתולי, זה לא סיפור, זה רצף מתנגש של אהבות, שקרים, ליקלוקים, ירושות רגשיות וזיכרון זכוכיות
מנופצות. כאוס יפיפה של טרגדיה וכאב במעטה של בדיחה, זה שליקי אין יור מיינד.
וואו, זה ורוד בייבי, ורוד.

כוריאוגרפיה וביצוע: סתיו מוריץ ושחר גבאי // דרמטורגיה: אבי מצליח // עיצוב תלבושות: הילה פרי טל

סתיו ושחר
צילום: דן בן ארי



רומי דובדבני: סוף העולם

מופע מחול עם מוזיקה חיה, שנולד מתוך תחושת סוף העולם. לא כקריסה, אלא כהזדמנות: להביט במציאות בעיניים, לנוע בתוכה בנוכחות ובאהבה, לגעת, לדבר, לצעוק, ואולי גם לשאול מה באמת משנה ומה יישאר כשכל זה ייגמר.


כוריאוגרפיה: רומי דובדבני // ביצוע קולי וראפ: מוסיקה מקורית מאת ווירדוס- אילן בלופרב ואורי בלופרב // ניהול וליווי מוסיקלי: גל שמי // עיצוב תלבושות: AKRA - בר כהן // רקדניות: רומי דובדבני, מאיה יהב, עומר טישאוור, רוני מור הלחמי


רומי לוגו



רומי




   
תוכנית ב': בכורות מאת: עירד אבני, אילנה שרה קלייר בלסן, דניאל בן עמי ורות דגאי


עירד אבני: .Pleasure, Please 

מיינתי את השנים וארזתי את כל הדברים בשקיות השחורות.
חלק שמרתי, חלק מסרתי וחלק שמתי בזבל
לצד שאריות של רעיונות ישנים, לא שמתי לב וכמעט שזרקתי את העונג לפח.

תביא רכות, יש בי קצת.
ותתייחס אליי כמו זבל 
שנתמסר עד שנרגיש חזק בכל הגוף?
עוד.

תיגע בי כדי שנחווה את זה ביחד.
לא נסתיר במקום שבו אפשר להיות מטונף וזה הכי מדליק שיש, 
נדלק ביחד, בתאווה, ככה אני רוצה להאכל.
בעונג, בבקשה.
לבד, ככה אני רוצה לגמור.

יוצר: עירד אבני // עיצוב חזותי (אריגה סינפטית) ויעוץ אומנותי: רוסלו שמריה // מוסיקה: Richard wagner Serafina, Irad Avni // ניהול חזרות: מתן דוד // רקדנים: גלעד ירושלמי ועירד אבני 
תודות: תומר גיאת ועומר עוזיאל על תהליך מדהים, צח גרניט.
עירד לוגו  עירד לוגו1     עירד לוגו2

עירד אבני
צילום: דן בן ארי



דניאל בן עמי: בן עצים

התנועה חיה וקיימת בכל דבר 
בענפים הנעים תחת השמיים ,
באדמה הנושמת מתחת לפני השטח 
ובאדם הממשיך לחפש את עצמו תוך כדי תנועה - שינוי.
אני מזמין אותכם לצפות בנקודת  זמן זו בחקירה שלי  שגם היא אינסופית.


כוריאוגרפיה וביצוע: דניאל בן עמי // עיצוב תלבושות: דוד וקסלר // מוסיקה: יהונתן לייבוביץ' // ניהול חזרות: יעל שנל
תודה: אופיר קונש, דניאל לרוז –פסנתר, בס- הלל גולדנברג, מעיין סיני


דניאלל
צילום: דן בן ארי


אילנה שרה קלייר בלסן: ניצוצות פינק ליידי |Pink Lady Sparks 

טקס גופני־ווקאלי של גוף נשי חשוף, הנע במטמורפוזה מתמדת. דרך שירה חיה של “ניצוצות” (ברי סחרוף ורמי פורטיס), הגוף נכנס למצב תודעתי משתנה, שבו קול, פעולה ותנועה נעים בין מודע לתת־מודע, בין שליטה להתמסרות.

העבודה נפתחת בפעולת צביעה איטית של הגוף—חשיפה הדרגתית של מה שמתחת לפני השטח—ומשם מתפתחת להתפרצות: רייב פנימי של כאוס, מסיבה, רעב ותנועה קיצונית.

במרכז העבודה מתקיים ריב פנימי מתמשך: הגוף מתמודד עם עצמו, בין כליאה לתנועה, בין דחף לשליטה, בין חושך לנוכחות. זהו פרדוקס שאינו מבקש פתרון, אלא מתקיים ככוח חי שממנו נולדת התנועה. מקום הכליאה הופך גם למקור החופש.

העבודה נוגעת באופן שבו נשים נעות בין פגיעוּת, כוח ומחאה—כמצב קיים בגוף, בחברה ובמרחב הציבורי.

**המופע כולל עירום

כוריאוגרפיה ובביצוע: אילנה שרה קלייר בלסן // עיצוב תלבושות: יסמין וולק // עיצוב פסקול ועריכה: ים אשכנזי // עיצוב תאורה: מתן פרמינגר // ניהול טכני: אלי פרץ // מוסיקה: Andy Stott - Cherry Eye & Bad Wires, Umebayashi: Yumeji’s Theme (From״ In the Mood for Love״)

שיחות וייעוץ אומנותי: ד״ר חגית אלדמע, אלה גרינבום, יסמין וולק, אורן לאור, ניב שיינפלד

תודות: גאיה קורונפלד, אלי פרץ, תיאטרון קליפה, עידית הרמן, להקת יסמין גודר, ניב שיינפלד, אורן לאור ומשפחתי היקרה.


היצירה נהנתה מתמיכת להקת יסמין גודר במסגרת תוכנית אמן אורח.


אילנה
צילום: דן בן ארי



רות דגאי: ללא כתובת

בית יכולים למצוא בזמנים הכי חשוכים, אם רק זוכרים לפתוח את הדלת.
כשהדלת תיפתח, תיכנסו לעולם החדש.
וכמו בכל מקום, זמן, גלגול ודרך, העת להיפרד תגיע.
זה ריקוד הפרידה שלי מהבית האהוב הזה.
אני מודה על הזמן שהתקיימתי בו, ועל כל מה שבתוכו.

כוריאוגרפיה: רות דגאי // רקדניות: עדין זבדי, רוני שושני // עיצוב חלל: דן דגאי // סטיילינג: רות דגאי // מוסיקה: אנטונין דבוז׳אק: סימפוניה מס׳ 9 במי מינור, אופ׳ 95, ( B.178), ״מן העולם החדש״ – פרק ראשון: Adagio – Allegro molto
תודות: סטודיו ליבי, להקת המחול הקיבוצית, רועי אסף, מלני ברסון.

רות
צילום: דן בן ארי



   

תוכנית ג: בכורות מאת: נעמי כץ, מאיה תור מיכל מסקין ואביגיל שפריר


נעמי כץ: Release the grip | לשחרר אחיזה

דואט נשי המתבונן במתח בין אחיזה לשחרור — בין כוח מוחזק לפגיעות שמבקשת מקום.
האגרוף, כסמל לשליטה ולהגנה, נוכח בגוף ובקשר: נאחז, מתהדק, ואז בהדרגה מרפה.

לאורך העבודה מתקיים משחק מתחלף של הובלה והישענות, ושל סירוב מול היענות.
הכוח נע בין הדמויות, משנה כיוון, נבנה ומתפרק.

מתוך התנועה הזו נרקם קשר אינטימי בין שתי נשים, קשר שיש בו תלות, הקשבה, התנגדות, וחמלה.


כוריאוגרפיה: נעמי כץ // ליווי אמנותי: רייצ'ל ארדוס // דרמטורגיה: יעל ונציה // מוסיקה: Kae Tempest Andy Stott, Nils Frahm // עיצוב תלבושות: ירדן אשל // רקדנים: ללאל פיליורה ונעמי כץ


נעמי כץ
צילום: דן בן ארי



מאיה תור ומיכל מסקין:  SinsForever

מודדות, מורידות, מחליפות.
זכרונות.
רגעים של מחול, התבגרות, כעס, אהבה.
בוחרות לחשוף את מה שיש בינינו.
ומעבר…
זה טוב? זה רע?
נתחרט על זה?
יש בזה קלילות וחוצפה להישאר ילדות,
גם כשכבר לא.
מחליפות זהויות
כמו שמחליפים בגדים,
לובשות דימויים
ומפרקות אותם.
אם העולם מקולקל
למה שנהיה מסודרות?
ברגע הזה, על הבמה,
אנחנו מגלות מה נשאר ומה נופל.

**המופע כולל עירום

כוריאוגרפיה, ביצוע, עיצוב חלל, תלבושות: מאיה תור ומיכל מסקין
תודות: אלה גיל, ג׳זי קהן, נלי פילוסוף, מירב דגן, ענת כץ, גל לוינסון, סיגי פרל, תמיר הדר.
בתמיכת פורום תרבות אוסטריה ישראל , ובסיוע מרכז תאו לתרבות אומנות ותוכן, סמינר הקיבוצים.

מאיה ומיכל לוגו



מאיה ומיכל
צילום: דן בן ארי



אביגיל שפריר: PATOS

איש אחד מנסה להחזיק את הרגע.
נע בין מצבים ומרחבים משתנים.
השליטה מחליקה החוצה
והגוף ממשיך,
כבר אין דרך חזרה.


כוריאוגרפיה: אביגיל שפריר // דרמטורגיה: ארז שפריר // עיצוב ועריכת פסקול: חי בר דויד , אייר דלבה // מוסיקה: Julio Iglesias, Lee Ji Su, Helge Schneider, Ed Rush & Optical, Sergei Prokofiev, Alex : North, F.R David // עיצוב תפאורה: אייר דלבה // עיצוב תלבושות: אביגיל שפריר // תפעול אביזרים: חי בר דויד // ניהול חזרות: חן אגרו // ניהול הצגה: מיכל בן בסט // רקדן: עידן פורגס
תודות: בנימין יום טוב


אביגיל
צילום: דן בן ארי




   

תכנית ד: מאי טוק: מופע-הרצאה על מחול, מדע, פרקינסון ומינוחים אחרים מאת מאי זרחי


המופע-הרצאה ׳מאי טוק׳ נולד מתהליך עבודה משותף של הכוראוגרפית מאי זרחי והביולוג פרופסור איתן גרוס ממכון ויצמן. במהלך שעה קלה בשישי בבוקר, מאי תוביל את הקהל דרך הרצאה המשלבת חומרים תנועתיים, השתתפותיים, מדעיים והיסטוריים, סביב הקשר בין מדע ואמנות, בין תנועת רקדנית לתנועת חלבונים ומיטוכונדריות בתוך התא ועוד.

יוצרת ומופיעה: מאי זרחי // שותף לתהליך: פרופסור איתן גרוס // עזרה הפקתית: אלה לויטן // מוסיקה: ערן צמית // רקדנית אורחת: מורן מילר
תודה ל: Theaterhaus Mitte ברלין.

נוצר בתמיכת קרן ברגינסקי, מכון ויצמן, התומכת בממשק בין מדע למדעי הרוח.


מאי זרחי
צילום: איתן גרוס



   

ארכיון

ארכיוןדלג על ארכיון
לוח מופעיםדלג על לוח מופעים
עבור לתוכן העמוד