דג בבטן

הגדל

עיבוד לשלושה סיפורים של אפרת דנון, סופרת ישראלית צעירה, מתוך ספר הביכורים שלה: "דג בבטן", זוכה פרס הנשיא.

שלושת הסיפורים יוצרים יחדיו את סיפור מאבקה של סופרת "התקועה בכתיבה איפה שהיא תקועה בחיים" על עצמאותה. הגיבורה, אישה בסביבות השלושים, אשר בעקבות פטירת אמה, מתעמתת לראשונה עם זיכרונות ילדותה ועם הקשר המורכב והטעון שלה עם מושג האימהות.
במהלך ההצגה, נע הצופה עם הגיבורה במסעה על ציר הזמן ונחשף לעולם אדיש ומנוכר בו השמחה היא מצרך נדיר. הנחמה מגיעה עם ההכרה בכך שמות האם משחרר את הבת ומאפשר צמיחה. הגיבורה, על ישויותיה השונות, יוצאת לדרך משלה וכמו נולדת מחדש.

"דג בבטן", מבקשת לקרוע את המסווה המוסכם מעל פני הילדות ולהציג אותה כפי שהיא, על הכאב שהיא גורמת ועל הכאב שהיא מאפשרת לנו לגרום. הילדות של דנון דחויות או מתנכרות, האמהות קרירות ומנותקות והחיים קשים.

החלל של תיאטרון תמונע מוסב לבית בו יושבים שבעה. הצופים מוזמנים לבחור אם לקחת חלק אקטיבי בשבעה או לצפות מבחוץ באותו רגע אינטימי. הזיכרונות הצפים עוטפים את הבמה, ויוצרים הצגה חזותית, אסתטית ופיוטית שאיננה מפחדת לגעת בעצבים החשופים.

הצגה של נשים על נשים, נשיות ויצירה: "... צריך שיהיה משהו להגיד, כל הזמן, כדי לא למות, משהו חשוב, משמעותי, פרספקטיבה חדשה על העולם או משהו..."
"דג בבטן" מחברת יוצרות מתחומים שונים, תוך שימוש בתנועה, במוסיקה, בצילום, ובאביזרים שונים לחוויה רב-תחומית מרשימה ונוגעת.

לאלבום התמונות של דג בבטן


מהביקורות:
"... "מסע נשי", נכתב בתוכנייה. אבל זה היה מסע אנושי, מסע רגשי... בכל רגע נתון כל אחת מהשחקניות זזה או מדברת, במין מאבק מקסים על צומת הלב. מיה ויינברג ויעל צפריר מרחפות ומתנגשות זו בזו כמו שרק רקדניות יכולות. ריימונד אמסלם מפזרת מיניות בכל תנועה, ולני שחף מפזרת קיפאון כובש. ומעל כולן קרני פוסטל, יושבת בפינה עם הצ'לו שלה, יפה , עוצמתית ועם זאת שלווה." (עיתון העיר – קליה מור)

צבי גורן - אתר הבמה

שי בר יעקב - ידיעות אחרונות

איתי שטרן - מעריב

עיבוד ובימוי: לילך דקל-אבנרי, שחקניות: ריימונד אמסלם, מאיה ויינברג, יעל צפריר, לני שחף, מוסיקה: קרני פוסטל, עיצוב חלל ותלבושות: סיוון ויינשטיין. עיצוב תאורה: חני ורדי.
מולטימדיה: איריס מועלם. ע. במאי ומשחק בוידאו: קרן יובל.

תודות: מיכל ויינברג, עדיה גודלבסקי וענבל זמיר

עבור לתוכן העמוד