הומלסים

מאת: איציק ויינגרטן
בימוי: נולה צ'לטון

ספטמבר 2003- פברואר 2005
הגדל

שפי מלק (נערה כבת 17, מכורה לסמים, נמלטה מביתה). אמיר לוי (חיים- הלום קרב ממלחמת יום הכיפורים. מכור לסמים,שנים ברחוב). מיקי מבורך (שמחה- כבת 40, מוכרת פרחים). מיקי כפיר (ניצול שואה. מורה לשעבר, אלמן, שתיין. כבן 60). צחי גליק/יפתח קמינר (עולה חדש מרוסיה. כבן 20 מכור לסמים). יעל אמיתי (חיה - כבת 45. שנים ברחוב. אוספת ניילונים כפייתית). ערן שראל (אב המחפש את בתו ברחובות ת"א).

 

בערב פסח כשעם ישראל מתכנס בביתו החמים לחגוג את ליל הסדר, חוגגים שבעה הומלסים את חג חירותינו, בלילה גשום וקר בבית נטוש בתל-אביב. זהו לילה מצחיק וכואב מלא בחמלה.
בימוי: נולה צ'לטון, מחזה: איציק ויינגרטן, הפקה: יהודה הגלילי, עוזרת במאי: כרמית חלק, שחקנים: אמיר לוי, מיקי כפיר, שפי מלק, יעל אמיתי, מיקי מבורך, יפתח קמינר, צחי גליק וערן שראל.

נולה צ'לטון חוזרת אל התיאטרון החברתי עם הצגה חדשה בתיאטרון תמונע. בעזרתו של תלמידה מקבוצת קרית-שמונה איציק ויינגרטיין הם מטפלים באחת הבעיות הגדולות שהוליד העולם המודרני והמתועש- ההומלסים. דומה שאין כיום עיר מערבית בה לא מתקיימים צד בצד חיי העושר הנוצצים לצד חיי הרחוב האפלים.

מי הן אותן דמויות הישנות בקרנות הרחוב ?

ומהם הסיפורים החבויים בשקי הסמרטוטים, בעגלות הסופרמרקט ובשקי השינה ?

האם נעצור לשאול, להכיר, לעזור או שפשוט נפנה מבט ונמשיך ללכת.

 

גשם יורד על רחובות ת"א. בבית נטוש, במרכז העיר, מוצאים מחסה שבעה הומלסים. בניהם ניצול שואה, הלום קרב, נער עולה חדש, ונערה שנמלטה מביתה. בגן הציבורי שלידם, שוכב על הספסל, ידידם שהוא עובד זר. אל הבית נטוש מגיע אב המחפש את ביתו. את הלילה יבלו ביחד, כואבים אוהבים ומובסים, בבתים שלידם דולקים האורות, כולם מתכוננים לליל הסדר.

 

שבעה אנשים נטושים שניתקו מבתיהם וממשפחותיהם בישראל של 2003 יערכו ליל סדר משלהם.

עולמם דל ומפחיד, מצחיק ואכזרי.

בתוך הבוץ, העיתונים והניילונים, הסמים, האלכוהול, דגל ישראל, האימה חסרת הנחמה והחיבה האנושית המוזרה ימשיכו לחיות חסרי הבית ולידם, ממש לידם נמשיך אנחנו לחיות את חיינו, לגדל את ילדינו ולראות את השתקפותם של חסרי הבית בנו ואת השתקפותנו בהם.

 

קבוצת השחקנים החדשה הם מתלמידיה של נולה צ'לטון (חוץ מיפתח קמינר),  ועבדו איתה במהלך השנים על הצגות שונות, אמיר לוי , יעל אמיתי קנר , מיקי מבורך וערן שראל  היו בקבוצת הפרויקט  באור עקיבא (פרוייקט שהקימה נולה צ'לטון ואשר עסק בפעילות חברתית בקהילה בעזרת שפת התיאטרון במשך כשנתיים) כמו כן חברי הקבוצה שתפו פעולה בהצגה "אנחנו מדברים על אהבה". תהליך העבודה על ההצגה כלל בין היתר תחקיר שערכו השחקנים ומפגשים עם ההומלסים וחייהם שחלקם אף שימשו השראה לדמויות בכתיבת המחזה. כמו כן נוצר קשר הדוק עם מחלקת הרווחה בעיריית ת"א ללמידת הנושא על כל צדדיו.

 

על המשתתפים

 

נולה צ'לטון

בימאית ומורה למשחק.

נולה צ'לטון ביימה עשרות רבות של הצגות בתיאטרונים ברחבי הארץ. שנים רבות עבדה בתאטרון חיפה ובמסגרתו הקימה את "קבוצת הפרוייקט" שעבדה ולמדה בקרית שמונה ואת קבוצת שחקני עין-הוד.

בין תלמידיה הרבים נמנים: מוני מושונוב, שלמה בר-אבא, איציק ווינגרטן, דליק ווליניץ, מוחמד בכרי

ארנון צדוק, צביקה הדר, רמי ורד, איציק כהן ועוד

נולה צ'לטון מלמדת שנים רבות בחוג לתיאטרון באוניברסיטת ת"א ונמנית עם מקימי תיאטרון נווה-צדק.

בין ההצגות שביימה "סוף המשחק" מאת בקט, "ליל העשרים" מאת יהושע סובול, "קריזה" מאת איציק ויינגרטיין ויהושע סובול, "איש הקרח בא" מאת יוג'ין אוניל, "הקייטנים" מאת גורקי, "סוף המשחק בקרית גת" מאת ג'ון אורבך, "נעים" מאת א.ב. יהושע, "דבש" מאת יהושע סובול, "וינה על הים" מאת עדנא מזיא, "זרים" מאת יהושע סובול ועוד...

 

עבור לתוכן העמוד